היום בתניא יום ו' כד אדר א:

היום בתניא יום ו' כד אדר א:
" ואהבת לרעך כמוך":
נקדים, שבאופן כללי, באהבה הקימת בין בני אדם, ניתן להבחין:
א. באהבה שכלית  המושתתת על ההגיון הפשוט, כשהוא מבחין במעלות הנאהב (ובתועלת שהוא יפיק מאהבה זו), שלכן ראוי להעריכו לכבדו ואף לאוהבו.
ב. אהבה עצמית, כאהבת האדם את עצמו, האהבה הקימת בין אב לבנו, או בין אחים. שהיא אהבה טבעית, שאינה נובעת מהערכת השני, או מכל שיקול של כדאיות.
ונצין שההדרכה הניתנת כאן בתניא  בקיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", היא לאהוב כל אדם מישראל באהבה עצמית.
...
עם כיפוף ה"אני":
נקדים, שכדוגמת אזוב הקיר, ששתי תכונות אופיניות לו:
א. הוא מאד מאד נמוך.
ב. גדלים בו הרבה ענפים, ביחד ובדבקות.
הנה, כך גם אהבת ישראל אמיתית (אהבה עצמית לכולם), תוכל  להתבצע,  רק כאשר יכופף האדם את ה"אני"  שבו:
הן את הרגשת ה"אני" הנובעת ממעלות הגוף והצלחתו הגשמית ("כשגופו נמאס ומתועב אצלו").
והן את הרגשת ה"אני" הנובעת ממעלת נשמתו והצלחתו הרוחנית (בחושבו, שאולי בשרשו, נשמת חברו גבוהה ממנו).
...
כאהבת אחים:
בשורש הנשמות, ישנה מדרגה גבוהה שבה "כל הנשמות מתאימות ואב אחד לכולנה". ואם כן, כל יהודי הוא בנו של ה', ובהתאם, כל ישראל בינם לבין עצמם הם בגדר של אחים, וכזו איפוא צריכה להיות אהבת הריעים שביניהם.
נכון שישנה בעיה "שהגופים מחולקים", מצב שבו הנשמות המלובשות בגוף נפרדות אחת מרעותה. הרי שעל פירוד זה ניתן להתגבר, וזאת, על ידי "שגופו יהיה נמאס בעיניו ושמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה", כנאמר לעיל בתחילת הפרק.
חבר נכבד:
מומלץ לשלב את השיעור היומי בתניא, בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין, מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם