מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
בס״ד, ערש״ק פרשת ויגש תשפ״א,
כבוד ידידיי ומכריי קוראי ומתענגי ׳מעדני הפרשה׳ ׳הע״י.
מסופר על 4 גברים שהמתינו בפרוזדור שליד חדרי הלידה וחיכו לבשורה טובה, יוצא הרופא ואומר: ראובן, מזל טוב, נולדה לך שלישיה. האב התרגש והודה לה׳ על הברכה המשולשת וסיפר למאזינים כי הוא מתגורר ברח׳ ׳השלושה׳ וסימנא מילתא שאכן נולד לו שלישייה.
כעבור זמן מה יוצא הרופא וקורא לשמעון ומבשר לו כי רעייתו ילדה רביעייה, שמעון התקשה לעכל את הבשורה וסיפר לכולם כי זה צירוף מקרים מעניין, כי הוא מתגורר ב׳קרית ארבע׳ ושמא קא גרים שנולדו לו רביעייה.
השלישי פרץ בבכי. שאלו אותו למה אתה בוכה? ענה: אני מתגורר ב׳קרית שמונה׳...
פרץ הרביעי בצחוק, שאלו אותו מה מצחיק כאן? ענה: אני מתגורר ב׳מאה שערים׳...
בהיסטוריה הלא רחוקה, ע״פ הרישומים ברוסיה היה איכר בשם פיודור ואליסלייב שנולדו לו במשך 40 שנה (1725-1765) 69 ילדים ב-27 לידות (16 תאומים, 7 שלישיות ו4-רביעיות) והכל מאשה אחת. (מזכיר קצת את מצרים שילדו כ״א 10 לידות ששה בכרס אחד).
בחז״ל מסופר ש׳חיאל בית האלי׳ היו לו 70 ילדים (לא ידוע אם מאשה אחת או מכמה נשים) ופגעה בו יד ה׳ ובניו החלו למות בזה אחר זה, התחיל בבכורו אבירם והסתיים במוז׳יניקל שגיב.
אף אחד לא יכל לטעון שזה היה מקרה, יהושע בן נון הכריז אחר כיבוש יריחו ׳ארור האיש אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחה, בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׳, חיאל היה ׳אויבער חכם׳, הוא פירסם מודעות גדולות כי הוא בונה פרוייקט דיור מוזל בשם ׳יריחה׳ הוא קיווה שעקב שינוי השם מ׳יריחו׳ ל׳יריחה׳ לא תחול עליו הקללה. אך יהושע הרי הזהיר והדגיש ׳את העיר הזאת – את יריחו׳ דהיינו: לא משנה איך יקרא לזה, אם זה במקום הזה זה יפגע בו׳ ואכן כך בדיוק היה, באמצע חגיגת ׳הנחת אבן הפינה׳ על הבמה עומד חיאל ונואם את משנתו ומסביר שאיננו נכנעים לרבנים החשוכים מימי הביניים שמנסים לעצור את הקידמה. פתאום הוא שומע קריאות ׳הצלה׳, הוא מסתכל הצידה ורואה את כונן הצלה מבצע החייאה בבנו הבכור עם שוקרים חשמליים, אך לו נותר לו אלא להמתין לרופא שיקבע x.
הסיפור חזר על עצמו גם בעת חגיגת ׳חנוכת הבית׳, במעמד ׳קביעת המזוזות׳ הושבתה השמחה בהתמוטטותו של בנו הקטן שגיב וגם כאן מאמצי ההחייאה עלו בתוהו, כאשר בין לבין, עם כל שלב שהתקדמה הבניה מת לו עוד ילד, סה״כ 70 ילדים, והוא עקשן ולא נשבר, בטח העיתונים הצהובונים שיבחו והיללו את נחישותו שאינו נכנע לדוסים ושום דבר לא שובר את רוחו האיתנה.
אליהו הנביא מגיע לקיים מצוות ניחום אבלים בביתו של ׳חיאל בית האלי׳, שיושב שבעה בפעם השבעים, ואת מי הוא פוגש שם? את אחאב הרשע מלך ישראל, ואחאב מתריס באליהו: בטח סבור הנך שהטרגדיה קשורה לקללתו של יהושע, אה? אליהו לא מספיק לענות ואחאב ממשיך: הרי במזוזה שקבענו בפתח כתוב בפירוש ׳השמרו לכם.. וסרתם ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים׳ וראה נא ראה, כמה ע״ז אני מחטיא את ישראל והגשם זורם כהוגן, איך אתה מסביר שדברי התלמיד מתקיימים ודברי הרב לא מתגשמים, תרתי משמע.
אליהו התשבי לא נשאר חייב ונשבע: ׳חי ה׳ אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי׳ ואליהו ביקש מה׳ את מפתח הגשמים ועצר את הגשמים לשלש שנים, והמצב היה איום ונורא שאי אפשר לתאר וכעת אין כבר תירוצים של התלמיד והרב, ולמרות כל זאת, כאשר אחאב פוגש באליהו הנביא אחר 3 שנות רעב מציקים, אחאב צועק לעברו: ׳אתה הוא עוכר ישראל׳, הבנתם את הנפשות הפועלות?
וההמשך ידוע שאסף את נביאי השקר אל הר הכרמל ובנו מזבחות, ואיך בדיוק חשבו נביאי הבעל להצית אש על המזבח שלהם? זה התברר כאשר הרסו את המזבח ומצאו את גופתו של... ניחשתם נכון, ׳חיאל בית האלי׳ מתחת למזבח עם גפרורים ביד, אך הקב״ה שלח נחש שהכיש אותו וחיסל אותו לפני שהספיק להצית את האש.
מימי נעוריי כשלמדתי ׳נביאים׳ וניסיתי לחוש את ההתרחשויות המסופרות שם, התקשיתי לעכל ולהבין את לב המלכים והעם ששמעו דברים ברורים מהנביא מה מצפה להם אם ימשיכו להמרות את פי ה׳ ולמרות שראו פעם אחר פעם כי דברי הנביא מתקיימים במלואם, המשיכו במרדם. ואף האשימו את הנביא בכל הצרות והבעיות ולא אחת הם ניסו להרוג את הנביא עקב דברי התוכחה המפורשים בתורה.
ותמיד תמהתי איך יתכן כדבר הזה? עד כמה האטימות יכולה לטפס?
הנה, קורונה באה לעולם ושינתה את כל התפיסה האנושית, בתוך שנה השתנו סדרי בראשית, אבל הכל רק כלפי חוץ, משהו בפנים השתנה? הקימו ׳מועצת חכמי הקורונה׳ והעמידו פרוייקטור בראש וגוזרים גזירות (פלא בעיני איך הציבור עוד לא מתקומם?) ומחפשים את כל הפתרונות האפשריים, אבל רק מתחת לפנס, אין אפילו בדל מחשבה שצריך לשנות כיוון, החיפוש מתבצע במקום הלא נכון.
וכאשר כבר מספרים שפיתחו חיסון, העולם ניצל? מוטציה אחת והכל מתמוטט, ואם יתגברו על זה, הקב״ה יכול להתגבר גם על זה.
כעת אני מדמיין את סיפורי הנביאים שבספר שופטים ומבין שכאשר האטימות שולטת אין דבר שיכול לשנות את התפיסה, קל יותר להתמודד עם הרים וגבעות עד לב שמים ולא לשבר את קשיחות הלב והגאוה האנושית, רק תזומה מבפנים יכולה לשנות משהו, וכדברי חז״ל: ׳קשה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה מלקויות.
כדי להציג גם את הצד השני, להראות איך אדם יכול להגיע לפסגות נעלות מרגע אחד של מחשבה והתעוררות, בשבוע הבא בעזהי״ת אכתוב את סיפורו המדהים והבלתי יאמן של גר הצדק הרה״צ ר׳ אברהם גולדשטיין שליט״א מויליאמסבורג כפי ששמעתי זאת ממנו.
בברכת שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.