סטירת לחי הקשה ביותר להרב שך - את זה הוא לא רצה שיקרה וקורה

מחזה שכזה הוא תקיעת סכין בליבו של הרב שך, מי שלמד את מלחמות הרב שך בפונוביז' ומה שהוא עשה בשביל למחוק את הגאון רבי בערל פוברסקי לא יאמין שזה מה שקורה, הרב שך לא רצה בשום אופן שלר' דוד פוברסקי ראש הישיבה יהיו ממשיכים בישיבת פונוביז', הוא עשה הכל למחוק אותם ולהבטיח כי לא יהיו, עד כדי כך שכאשר הרב שך הפסיק לומר קדיש דרבנן בישיבה הוא העביר זאת לר' גרשון ולא לר' בערל, ר' גרשון שידע מה הכוונה העביר זאת לר' בערל, וכאשר הרב שך שמע שר' בערל הוא זה שאומר את הקדיש דרבנן הוא קרא לר' גרשון וזעק כי הוא רוצה את זה בחזרה הוא לא מסכים בשום אופן שר' בערל הוא זה שיאמר את הקדיש דרבנן, ור' גרשון בדלית ברירה התחייב כי מעתה הוא יאמר את הקדיש דרבנן

הרב שך רדף את ר' בערל בצורה הכי גרועה ופרועה עד כדי שהוא קרא לגבאי בישיבה בחור וציוה עליו שלא לתת לר' בערל שלישי כעונש על שאיחר ביומיים לשוב משליחות של פונוביז' לאירופה. סיבת האיחור היתה הוראה של נשיא הישיבה שציוה עליו להיפגש עם אנשים לטובת הישיבה, אבל הרב שך לא רצה לשמוע וציוה להענישו, הבחור בכה לא רצה להיות מעורב בענין, והרב שך קרא לר' חיים שאול קרליץ ציוה עליו להתפלל בשבת בישיבה וככה בשל כבוד האורח אז לא יפגעו בו אישית אבל שלישי בשום אופן שר' בערל לא יקבל. באותו שבת ר' בערל לא הגיע לישיבה התפלל במקום אחר

מסכת רדיפות הרב שך את ר' בערל היא ארוכה וכתובה על ספר, רדיפות שאי אפשר לתאר, הוא ביקש להבטיח כי הוא לא יהיה מגדולי הדור הבא. עד כדי כך שכאשר נודע לו שבחורים מגיעים בליל שבת לבית ר' בערל לשמוע ממנו דברים על הפרשה הוא זעק וביקש לסלק את ר' בערל מן הישיבה הוא אמר כי פונוביז' אינה בריסק והוא אוסר עליו לתת שיעור על הפרשה בליל שבת בביתו

לא יאומן מה שעשה הרב שך בשביל למחוק את ר' בערל ולא הצליח, ר' בערל הוא היום מגדולי הדור ומקובל על הציבור הליטאי כולל דגל התורה, מה שביקש הרב שך להשיג הוא לא השיג, ר' בערל הוא ראש ישיבת פונוביז' למרות כל מלחמות הרב שך נגדו

חיים שאולזון