כאשר ראינו את כולם כמעט קופצים ומוחים, הלב צבט לי צעקתי צבועים, הם זועקים עתה, היכן הם היו כאשר סאטמאר עשו כך לבעלזא לקלויזנבורג ואחרים, יש לי תמונות מהזוועה ההיא באותן שנים זה לא יאומן איזה חורבן הם עשו בבתי כנסת חיללו ספרים וארון קודש בצורה הכי שפלה ולא ראינו את כל אלו מזדעזעים, מדוע? מפני שמדובר בסאטמאר?
הצביעות הכי גדולה היא של 'העדה החרדית' שעתה יצאה במודעת זעקה על מה שקרה שם, היכן הייתם כשסאטמאר עשו את אותו דבר לקלויזנבורג ואחר כך לבעלזא ועוד אחרים, לא ראו אותכם מזדעזעים, ההיפך רקדתם משמחה על המעשים הללו עודדתם את הפוגרומים בבתי הכנסת של בעלזא בשעתו
צבועים הייתם וצבועים נשארתם
אין לי טענות על מי שהם צעירים ולא חיו את הזמנים ההם, אבל כל מי שהיה באותן שנים ולא מחה כלל, ועתה מיהרו למחות הם קבוצת צבועים, הם פחדו לריב עם סאטמאר ולכן שתקו. גם 'המודיע' לא לחם את המלחמה ההיא, הייתי היחיד להלחם באותם שנים למען בעלזא כאשר סאטמאר טינפו את בתי הכנסת שלהם, זה היה עוד לפני שהיה לבעלזא עיתון משלה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.