_שבת-קודש ראה, ל' במנחם-אב, א' דראש-חודש אלול_ *דיני ומנהגי שבת ראש-חודש אלול*

הרבי הורה להתחיל באיחולי 'כתיבה וחתימה טובה' מהיום. ופעמים רבות שהיה מקדים יותר.

*יעלה ויבוא:* אומרים "יעלה ויבוא" בתפילה ובברכת המזון, לפני שמונה-עשרה של ערבית טופחים על השולחן כדי להזכיר זאת לציבור.

שכח לומר 'יעלה ויבוא':

(א) בתפילת ערבית (גם של יום ב' דראש חודש) – אם נזכר לאחר שאמר "ה'" של 'המחזיר שכינתו לציון' – אינו חוזר.

(ב) בשחרית ומנחה – נזכר לאחר שאמר "ה'" של 'המחזיר שכינתו לציון' - יסיים "למדני חוקיך", יתחיל "יעלה ויבוא" וימשיך כסדר. אם נזכר אחר סיום הברכה קודם 'מודים' - אומר זאת שם, וימשיך "מודים" (ללא חזרת "ותחזינה"). אם התחיל 'מודים', חוזר ל'רצה'. אם כבר סיים "יהיו לרצון" האחרון, חוזר לראש התפילה.

(ג) שכח בשחרית ונזכר אחר שהתפלל מוסף - אינו חוזר.

(ד) שכח במנחה, ונזכר בערבית – מתפלל פעמיים שמונה-עשרה (במוצאי-ראש-חודש – ללא יעלה ויבוא), והשנייה בתורת 'נדבה' דווקא.

(ה) בברכת המזון- אינו חוזר, ואם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב – מזכירו שם בברכה בפני עצמה (ובתנאי שטרם שקעה השמש).

*שחרית:* אף הרגילים להאריך בתפילה - עליהם להקפיד להתפלל עם המניין כדי לקרוא ההלל עם הציבור (כסדר התפילה).

*הלל:* נוהגים שגם היחיד מברך על ההלל (תחילה וסוף).

כופלים הודו לה' אחר כל אחד מהשלושה פסוקים: "יאמר נא... כי לעולם חסדו", וגם ביחיד. דהיינו: הש"ץ מקריא: "הודו..." והציבור [אבל לא הש"ץ] עונים בקול: "הודו", ואומרים בנחת "יאמר נא ישראל..."; הש"ץ מקריא: "יאמר נא ישראל...", והציבור עונים בקול (והש"ץ עמהם בנחת): "הודו...", ואומרים בנחת "יאמרו נא בית אהרון..."; הש"ץ מקריא: "יאמרו נא בית אהרון...", והציבור עונים בקול (והש"ץ עמהם בנחת): "הודו...", ואומרים בנחת "יאמרו נא יראי ה'..."; הש"ץ מקריא: "יאמרו נא יראי ה'...", והציבור עונים בקול (והש"ץ עמהם בנחת): "הודו...".

מהיום עד הושענא-רבה ועד בכלל אומרים 'לדוד ה' אורי' בשחרית אחר שיר של יום, ובמנחה קודם עלינו (המתפלל במניין שבו אומרים 'עלינו' תחילה, יאמר עלינו עם הציבור, ו'לדוד ה' אורי' לאחרי זה).

אחרי קריאת התורה יקום פורקן. אשרי (אין אומרים אב הרחמים). מוסף של שבת, ואומרים בו 'אתה יצרת' (ואם טעה וסיים התפילה – חוזר ומתפלל). במנחה אין אומרים 'צדקתך'.

*לימוד המזמור אישי:* לומדים בכל ראש-חודש פסוק אחד עם פירוש רש"י מפרק התהילים המתאים למספר שנות חייו (ואפשר להוסיף עם עוד פירושים), ואם הפרק קצר חוזרים ללמוד את הפרק שוב עד שיעלה כמספר חודשי השנה; ואם הפרק ארוך לומדים שני פסוקים או יותר בכל ראש-חודש.

*פרקי אבות:* פרק ה.