_יום ראשון, א' באלול – ב' דראש-חודש_

*_חודש אלול:_* מנהג ישראל להוסיף בחודש אלול ביתר שאת וביתר עוז בתפילות ובתחנונים (ובפרט באמירת תהילים) ובעבודת התפילה, בלימוד התורה (ובפרט – פנימיות התורה), וכן בגמילות-חסדים ובצדקה, ובאהבת-ישראל בכלל, והתעסקות מיוחדת ב'מבצעים'. 

גם על הנשים להקפיד שלא יעבור עליהן יום ללא הלכות הצריכות וענייני מוסר וחסידות הקשורים לחודשי אלול ותשרי.

*_מעבודת חודש זה:_* עריכת חשבון-צדק על השנה שעברה וקבלה טובה על השנה הבאה, והגברת הזהירות והפעילות בסור מרע ועשה טוב.

נוהגים לבדוק בחודש זה תפילין ומזוזות (אם כבר עברו שנים-עשר חודש מבדיקתן האחרונה), וכל אשר ימצאו בדק בשאר מצוות – יתקנו. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה – נוסף על הקיום בעצמו – בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני ישראל שליט"א.

העבודה דחודש אלול (כולל התשובה שבו) היא בשמחה רבה, שלא יכולה להיות שמחה גדולה ממנה, שהרי "המלך בשדה... ומראה פנים שוחקות לכולם".

כשכותבים מכתב בחודש אלול, נהגו לאחל 'כתיבה וחתימה טובה'. הרבי נהג לאחל זאת בסיום מכתביו. כן הורה להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחברו וילדה לחברתה, גם בעל-פה פנים-אל-פנים.

*_שחרית:_* במשך כל החודש תוקעין בשופר אחר תפילת שחרית: תשר"ת, תש"ת, תר"ת. פרט לשבתות וערב ראש השנה.

מהיום עד ערב יום-הכיפורים ועד בכלל, אומרים בכל יום – במשך היום – שלושה פרקי תהילים לפי הסדר. מי שהחסיר – יתחיל מהיום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר – ישלים. נהוג לאומרם בציבור אחרי אמירת שיעור התהילים היומי.

*_מדיני ומנהגי ראש-חודש (ראה גם לעיל א' דר"ח)_*

*_מלאכה:_* מנהג הנשים שלא לעשות מלאכות מסויימות בראש-חודש.

*_תספורת:_* נוהגים שלא להסתפר (ושלא ליטול הציפורניים) בראש-חודש. גם תספורת-מצווה לילד בהגיעו לגיל שלוש, תידחה ליום אחר.

*_התוועדות:_* דבר נכון ביותר, שבכל ראש-חודש יתאספו יהודים בכל מקום ומקום, בכל קהילה ובית-כנסת להתוועדות, להגיד דברי תורה, לומר "לחיים", "לחיים ולברכה", לברך איש את רעהו בכל הברכות הטובות, ולקבל ביחד החלטות טובות בענייני תורה ומצוות, ומתוך שמחה וטוב לבב.

*_סעודה:_* מצווה להרבות בסעודת ראש-חודש.

*_קריאת שמע על המיטה:_* הרבי נוטה להכריע שבמוצאי-ראש-חודש יש לומר תחנון בקריאת-שמע שעל המיטה (גם לפני חצות).