פשיטת רגלה של 'שיטת' 'העדה החרדית' וסאטמאר - בסופו של דבר כולם לוקחים מן המדינה

אני מביא לכם כאן מכתב שנשלח לכמה מוסדות והם רק חלק מעוד אחרים אשר קיבלו שטח או מבנה מן העיריה. על פי 'שיטתם' אסור להם לקחת משלטונות המדינה כלום, ובוודאי שלא מבנה או שטח, מותר להם לקנות מן המדינה, אבל המדינה לא מוכרת שטחים כאלו, כך שהברירה היחידה זה לקנות שטח פרטי וזה עולה הון, או לקבל מן העיריה ודרכה שזה למעשה שטח של המדינה, ואותו דבר הקאראוונים או מבנים לשכירות שהעיריה למעשה משלמת עליהם

המציאות היא, שאיך שלא יעשו הם לוקחים מן הממשלה דרכה של העיריה מבנים או שטחים להעמיד עליהם קאראוואנים, ומי התיר להם זאת, לא נמצא את 'העדה החרדית' וסאטמאר יוצאים להפגנות נגד המוסדות הללו. בעבר ירדו לחיי כל מי שעשה זאת, ואילו עתה לא מדברים עוד, מפני שסאטמאר אינה מסוגלת עוד לספק את הצרכים של המוסדות בישראל. בעבר במיוחד לפני עשרות שנים כשהם היו קטנים מאוד סאטמאר יכלה לממן זאת, אבל עתה אין להם עוד כל אפשרות לממן את כל ההוצאה הזו ובודאי שלא לתת להם לקניית שטחים פרטיים ולבניית מבני חינוך, אז הם לוקחים מן המדינה, ו'העדה החרדית' שותקת מפני שאין לה אלטרנטיבה

אבל, אותנו זה לא צריך לעניין, המציאות היא, שאם זה אסור וגרוע מאכילת דבר אחר כפי שהם טענו בשעתו, האם בגלל שאין להם מספיק כסף מותר לאכול 'דבר אחר'? והאם במצב הזה כבר אין יותר 'כח הפועל בנפעל'?

חיים שאולזון