מכתבים קצרצרים

י' סיון הוא יום הצלת הדור מידי רשעים צבועים משנאי ה'
מעטים קולטים את עומק ההצלה, מפני שאינם חושבים מה היה קורה אם חלילה זה לא היה קורה, הם היו מצליחים להמשיך לשלוט בציבור ולעשות ככל העולה רוחם, העולם הליטאי היה עובר טלטלה קשה של מלחמה של ממש בין רוב הציבור שהיה הולך עם הגראי"ל שטיינמן נגד מי שהשופר הליטאי בידם, על כל מה שהרב שטיינמן היה אומר יום הם היו אומרים לילה, רק הוצאת השופר המרכזי מידי המחבלים יכלה הנהגת הגראי"ל לפעול כמו שצריך, המחבלים נדחקו לגמרי הצידה, ומה שטוב מכל, התגלו צבעיהם האמיתיים, לא עוד רק סיפורים והסברים שלא היו קונים, מפני שאיש לא היה מאמין שהם כאלו אם זה לא היה קורה, חסד גדול עשה הקב"ה עם כלל ישראל כשהפריד בין בעלי התאוה והשררה לבין פח השמן הטהור מי שרוצים אך ורק טובת כלל ישראל וכלום לא לעצמם

עשרות שנים של בזיונות ספג מרן הגראי"ל ואיש לא קם למחות
בשביל להבין מה קרה כאן צריך לשוב לעשרים השנים הקודמות, כיצד 'יתד נאמן' כל שבוע עקץ את מרן הגראי"ל עשה ממנו חוכא ואטלולא, ולא היה מי שהעיז למחות. ואם לא די בכך, המחבלים מימנו קנאים להפגין וללכלך את הגראי"ל שטיינמן, עד כדי כך שהם שילמו כפול להפריד בינו לבין הרב אלישיב. למי שהספיק לשכוח נזכיר, כי הקנאים נאבקו נגד 'מרן המחטט' (הרב אלישיב) ו'מרן המגייס' (הרב שטיינמן), ופתאום הם עשו סיבוב של מאה ושמונים מעלות, לא עוד הרב אלישיב בו לא נגעו יותר, ואילו בהרב שטיינמן נלחמו, לא ירדו מ'מרן המגייס', נסעו אחריו לכל מקום להפגין, הגיעו לביתו עשו כל מה שיכלו להשחירו, ולא מצאנו שאיש יגן עליו, 'יתד נאמן' השופר הליטאי לא יצא נגד אותם קנאים שפעלו בשירות המחבלים ולא נמצאו ראשי ישיבה שימחו, ועל כולם הרב אלישיב ישב ושתק - אם כי כאן אני קצת זהיר, מפני שיתכן והוא כמעט ולא ידע מה קורה נזהרו שיידע מה שפחות, ולכן קשה לבא אליו בטענה בענין. אבל כל האחרים, כל כך הרבה ראשי ישיבות לא יצאו למחות מחשש ש'יתד נאמן' יירד עליהם

שמואל אויערבך היה בידו הכח לעצור בעד הפגיעות בהרב שטיינמן ולא עשה דבר
בשביל להבין מדוע לא היתה ברירה ולא יכלו לסמוך על 'ישרותו' של ר' שמואל אויערבך, צריך ללכת אחורנית, נתי גרוסמן במשך של עשרים שנה לא הפסיק לפגוע בהרב שטיינמן, המחבלים מימנו את ההפגנות נגדו, וכשפנו לשמואל אויערבך ואמרו לו כי הוא היחיד שלכאורה יש לו השפעה ב'יתד נאמן' שהוא יעצור בעד כל המעשים הללו, הוא אמר כי אינו רוצה להתערב, הוא לא פרסם מחאה ואף לא קרה לנתי גרוסמן וציוה עליו להפסיק, אין טוב מזה להוכיח כי זה עשרים שנה שמואל אויערבך עומד מאחורי כל התהליך הזה, מפני שגם אם הוא לא תכנן את זה, אנשיו הם אלו שעמדו מאחורי כל זה, והוא לא יכול לנקות את ידיו, מפני שהוא אפילו לא ניסה את המינימום המתחייב, ואף לא פרסם מחאה נגד השפלים הללו, ועל כולם לא עצר בעד נתי גרוסמן שיפסיק לזלזל בהגראי"ל בכתיבתו

שמואל אויערבך משלם על מה שהוא עולל להרב שטיינמן במשך שנים
כאן נאמר את האמת בפרצוף למרות שהיא מאוד כואבת, לרבים קשה להבין זאת, שמואל אויערבך הוא בעל תאוה לשררה בצורה נוראית, זה עשרות שנים שגדולי תורה הזהירו מפניו עד כדי שאחד מגדולי התורה לפני שלשים שנה צעק עליו 'ער גדול'ט' זיך' הוא עושה מעצמו 'גדול', כל ההתקרבות שלו לבני ברק היה כשהריח כי הוא יכול לכבוש את ההנהגה לאחר הסטייפלר והרב שך. הוא לא  מתלמידי פונוביז' הוא בא מעולם אחר לגמרי, אבל הרצון שלו להיות 'גדול' עבר על הכל, הוא מוכן היה לשלם הכל העיקר לזכות לכך, וכשקלט והבין כי מרן הגראי"ל מבוגר ממנו ב-17 שנה וכי הוא כבר אז היה מנהיג ויהיה לפניו הוא עשה הכל לעודד את השפלתו בתקוה כי זה יזיז אותו הצידה יבינו כי הוא לא מתאים ויעשו אותו ל'גדול', התאוה הזו היא שדחפה אותו לעודד את מה שעשו להרב שטיינמן במשך כל השנים תחת המטריה שלו, דבר שהרב אלישיב הבין וקלט, וכשהיה צריך להעביר את ההנהגה, הוא מיהר להעביר זאת להרב שטיינמן בטרם לוחצים עליו לעצור בעד התהליך הזה. הם היו המומים חשבו כי הוא יעיז לעשות זאת, אבל עשה זאת, ומאוחר היה לעצור בעד התהליך הזה

אין וויכוח בין השקפות שיטות או הנהגות ואף לא 'נוסח', המאבק הוא על שררה בלבד
זה לא יפה לומר אני נאבק על השררה אני רוצה להיות המנהיג, אז אומרים כי חלילה איש לא רוצה כסף כבוד או דומה להן, נאבקים על 'דעת תורה' על 'השקפה' על 'שיטה' על 'דרך' או על 'נוסח' כפי שאחרים עשו זאת, אלו מזכירים לי את סאטמאר, כשפרצה המחלוקת הגדולה בין האחים והאח אהרן פנה לבית המשפט, היה זה האידיאולוג שלו אלישע הורביץ שדיבר בפני ההמונים ואמר כי חלילה לחשוב שיש כאן איזה מאבק על נדל"ן, המאבק כאן הוא על 'דרך בעבודת ה'' לנו יש דרך אחרת ואיננו יכולים להשלים עם דרכם. הציבור צחק ושאל, האם השופט הגוי הוא זה שיכריע איזה דרך בעבודת ה' היא הנכונה על פי שיטת סאטמאר? או שמא המאבק היה על נדל"ן בסכום של 150 מיליון דולר? אצל הליטאים עד לרגע זה, המאבק הוא על שררה על מי שיהיה מנהיג ה'גדול' מי שיוביל ומי יהיו העסקנים סביבו שיעשו את הכסף, על זה כל המאבק. ברגע שמי תופס את ההנהגה הוא יוותר על הכל למען ההנהגה, הנה, המחבלים הלכו לבחירות וכשנכנסו לעיריות הם הפכו להיות הקלים שבקלים עד כדי שמינו רב מזרחיסטי לרב ראשי בירושלים, הם הצביעו בעד דברים שאם הם היו בחוץ היו זועקים וטוענים כי האחרים התדרדרו התדרדרות נוראה

המאבק הוא על ה'הרצל' הליטאי כעדותו של נתי גרוסמן
אין עוד וויכוח על מה המאבק בין המחבלים לשונאים, נתי גרוסמן אומר בראיון בצורה הכי ברורה, כי הוא רואה את עצמו ה'הרצל' הליטאי ה'חוזה' של העולם הליטאי, והוא איבד את התואר, הוא רוצה את זה בחזרה, הוא רוצה שיכירו בו כמי שמכתיב וקובע 'השקפה' והוא ורק הוא, מפני שהוא הידא אריכתא של הרב שך, רק הוא מבין ויודע וכל אחד אחר לא יודע ולא מבין. המציאות שהרוב נגדו אין לזה כל ערך, מפני שבעיניו לא הרוב קובע אלא הוא קובע, ומי שאינו מקבל אין לו זכות קיום. במילים אחרות הוא אומר כי לא הרב שטיינמן יקבע השקפה מהי אלא הוא, ואם הרב שטיינמן לא מקבל, אז הוא פוגע ב'הרצל' הליטאי ב'חוזה' של העולם הליטאי'