מאת מירונער
המקום הקדוש - תיאור משבת באתרא קדישה מירון
יום ה אחה”צ ציון הרשב”י מלא מתפללים, לפתע יהודי מתחיל לרקוד מול הציון וצועק בקולי קולות. הבעל תפילה שמתפלל חזרת הש”ץ לא מענין אותו, רק הריקוד של עצמו וניבול פה שצועק בקול, כולם עומדים בצד ורועדים מפחד לדבר
מגיע זמן ערבית אדמו”ר חשוב מגיע עומד עם חסידיו על גג הציון להדליק לכבוד התנא ר' שמעון, אבל בחצר למטה על הריצפה יושבים שלוש שיכורים מיושבי החצר, ובקבוק ערק לידם ומתחילים לשתות. כעבוד שלוש דקות הבקבוק מתרוקן ועף לכל עבר על הריצפה. אנשים שעומדים בחצר בורחים למערה מפחד
מרפסת הכוהנים, מלאה ביהודים שיושבים ולומדים, אבל כעבור דקה, מגיע סיר ועוד סיר ועוד סיר עם דגים ואורז. לפתע עשרות תמהונים מגעים מכל קצות ההר ומתישבים לאכול האוכל נשפך על הספרים על השולחנות
צעקות כמו בית מרזח
שני יושבי החצר מתחילים לריב, אחד לוקח בקבוק ודופק לשני בראש. יוסי זלקוביץ תושב מירון יו”ר ארגון חסדי שבתי ומתנדב איחוד הצלה מגיע לתת עזרה ראשונה. הפצוע מפונה ע”י מד”א לבית חולים זיו בצפת. משטרה מגיע כעבור שעה. התוקף כבר הצליח לברוח ולעלות על האוטובוס לכיוון אשדוד
יום ו' שחרית מנין חסידי ברסלב שמגיעים לתפילת הנץ כל יום שישי נכנסים למרפסת הכוהנים, לפתע אחד מיושבי החצר מתחיל לצעוק שקט לא לצעוק אני ישן, כולם בורחים ועוברים לחדר הסמוך
ערב שבת קודש מנחה, החצר מתמלא ביהודים שבאו לקבל את השבת במחיצת ר' שמעון כל המערה מלאה ביהודים עם בגדי שבת החצר מלאה יהודים מארגנים מנין במרפסת ליד החדרים לפתע יוצא איזה טיפוס מהחדר וצועק השולחן שלי לסעודת שבת די בלאק שתעמדו פה. כולם נסים כל עוד נשמת בם
בחצר מתחילים לשיר בר יוחאי לפתע מגיע האיש הלבן שקורא לעצמו האדמו”ר ממירון ורוקד ומפץ בתוך המעגל כמו עז שברח מהדיר וליצני הדור מוחים כפיים
קבלת שבת מאות נשים צדקנות שבאו ממרחק ושילמו ממיטב כספם על צימר בכפר. שבס”ה באו לבקש את חינוך הילדים הצלחה לבנים בלימוד התורה
16 נשים ישנות על הריצפה וצעקות עם ח”ו דורכים על השמיכה
מרפסת הכוהנים נהפכת למזבלה עירונית מלא קופסאות טונה וסרדינים על השולחן, בקבוקי ערק ויין, פשוט גועל נפש. אחד הדלתות ממעבר הכניסה נסגרים ע”י מזודה של יושבי החצר וכל מי שמנסה לצאת ניתקל בעיני אדם מפחיד
שבת בלילה קבוצת אברכים עולים למערה ויושבים ומתחילים לשיר שרי שבת אוח אוח מה נעשה הצעקות שקט וגזל שינה ממשיך
שבת בבוקר אחרי מנין הנץ מוציאים מגש עם קוגל חם וההיתנפלות כמו של ניצולי שואה דקה אחרי השחרור
הריצפה נישארת מלוכלכת עד מוצ”ש, השולחנות מלאים בקוגל והרינג ושתיה וכמובן הספרים מתמלאים בשאריות המזון
סעודה שלישית שוב הכל מתמלא בצלחות אחד על השני ולכלוך על הספרים. לפתע מגיע האדמו”ר הלבן ושני ליצנים אחד מימין אחד משמואל וצועקים פנו דרך האדמו”ר ניכנס
אוי כמה בושה לעמוד מהצד ולראות חצי מטר מציון הרשב”י כזה ליצנות בשעה כזו חשובה
עד מתי המקום ישאר הפקר
עד מתי חדר 9 מעל הציון הקדוש מעל הארון הקודש ימשיך לשמש כחדר שינה ופינת פיצוח גרעינים
עד מתי המקום הקדוש יהפך לעיר מקלט לכל צרוע וכל זב
על הנורות בכל המערה שחלקם כבר שרופים שנים מי מדבר
על צבע במערה הקדושה מי חולם
על שרותים נקיים מי בכלל מדמין
אוי כמה חבל
אבל קבוצת הקנאים יצעקו ח”ו שהמקום לא יופקע מהקדשות למדינה הציונית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.