י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין של חג השבועות (כדברי אדה"ז ב"סידור"
לפני מזמור למנצח..יענך). "תשלומין" גם מלשון "שלימות" - להיותו
עניןבקדושה שבה יש "להעלות בקודש". ובענין זה"קלקלתנו זוהי תקנתנו" - דוקא
בזמן שאין ביהמ"ק קיים וענין התשלומין הוא רק ברוחניות, שייך להיות ענין
התשלומין בפועל כל (ששה או) שבעה ימים, והיינו, אע"פ ש"כל ישראל בחזקת
כשרות הם"ובודאי עשו את כל עניני חה"ש כדרוש ("הקריבו קרבן"), הנה מיום
ליום יכולים להוסיף בזה שלימותעוד יותר. וזה גופא שהקב"
ה נתן עוד יום
ה"ז סימן שיכולים לנצלו להוסיף בשלימות בעבודת ה' שע"ע, ובמילא חייבים!
וההוראה לפועל, "המעשה הוא העיקר", בפשטות: להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד
נגלה ופנימיות התורה, ובאופן שזה יבוא לידימעשה. לנצל את השעות שנשארו מיום
"י"ב סיון" להשלים ולהוסיף שלימות עוד יותר בכל עניני חה"ש.
משיחת אור ליום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון ה'תש"מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.