האחריות לומר לזולת את כל האמת בלי פשרות – נוגע מאוד, כי כאשר הלה
יפגש סוכ"ס מי שכן יאמר לו את כל האמת בדברים היוצאים מן הלב ויתעורר
ויתהפך מן הקצה אל הקצה – יבוא הלה אליו בטענה היתכן שהוא לא אמר לו את
האמת לפני זה?! מצד אהבת ישראל יש לקרב כל יהודי – אבל בלי לוותר אפי' על
דקדוק קל של דברי סופרים! וכמסופר בגמ' שכאשר רב הגיע לבבל "בקעה מצא וגדר
בה גדר" ["עמי הארצים היו ומזלזלין במצוות והחמיר עליהןלעשות סייג להרחיקן
מן העבירה כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה". רש"י] (בנוגע לבשר בחלב, עירובין
ושימוש באילן בשבת). ורק כך נהי' בבלמקום תורה עד ש"הלכה כבבלי"! וההוראה:
כאשר נתקלים בענין שהדור "פרוץ" בו – לא צ"ל הגישהלוותר קצת אלא להיפך –
"גדר בה גדר". ואף אם בהתחלה לא ישמחו כ"כ..., הרי מכיון שזהו רצון ה'בתורה
ש"דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" – הרי זוהי אהבת ישראל לאמיתתה,
ולבסוף יודו לו!
משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.