בסוד שיח

מאת שאול שיף

ביום חמישי הקרוב יחול יום הזיכרון של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק , ובקצרה הרבי מקוצק זי"ע. מענקי האדמו"רים, שאמרותיו החריפות היו לשם דבר. הנה אסופה קטנה מהן, אותן ליקטתי מספרו  על  רבי מנחם מנדל מקוצק, של ידידי הסופר הנודע בשערים, ר' שמחה רז

 ‎

• כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה, שכן ענווה, שיש עמה כוונה, שוב אין שמה ענווה. • בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה: עומר לגולגולת. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה, עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה. • כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. • המוות - אינו ולא כלום, משל לאדם העובר מדירה לדירה. אלא שהפיקח בוחר לו דירה יותר נאה מן הראשונה. • רצוני שלא תחטאו, לא מפני שאסור לחטוא, אלא מחמת חוסר פנאי לחטוא. • במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב להוסיף יראה לעשייה. • המאמין במופתים - אינו אלא שוטה ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. • מעולם לא התחרטתי על אמת. • יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. • כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך. • יש המבקשים ליסע לארץ-ישראל כדי שלא יצטרכו לשאת בסבל גלגולי מחילות. תמיהני, תמיהני, אוהבים הם את גופם מאוד מאוד, שאף לסבל שלאחר המוות הם חוששים. • קל לו לגוף לסבול סיגופים ותעניות, מאשר לסבול עול מלכות שמים. • הפולט אנחה קלה, שאינה יוצאת מעומק לבו, הריהו חוטא בגניבת הדעת. • יש המהלכים ושבע תועבות בלבם, ומחליקים על כרסם בכמה דפי גמרא.

שבת שלום ומבורך  ותפילה לגאולה קרובה