מאת הירא והחרד
לאו
עכברא גנב אלא חורא גנב. במקרה הזה לא הייתי מאשים את מצגר, כי מקומו לא
היה כלל להיות בכס הרבנות הראשית. מקומו כרב שכונה בצפון תל אביב וגם זה
הרבה בשבילו. הוא מתאים למקומות שהנפש היפה סולדת מהם. לכן במקרה הזה לא
הייתי מאשימו, כי בסך הכל במעשיו כגנב רודף שלמונים הוא מתאים להרבה
מהרבנים של המגזר החרדי.
הבעיה
הייתה שהרב אלישיב מינה אותו, ראה את הפרצות בחוק והחליט להוריד לתחתית של
התחתית את כבוד הרבנות. הוא חשב שהוא דופק את המיזרוחניקים מהם הוא התפרנס
חמישים שנה, אבל כדי לדפוק את המערכת, החליט לשים את מצגר. שיא האבסורד
שהרב אלישיב עוד היה קם לכבודו. קראתי הרבה ספרי בדיחות ובדיחה כזאת עדיין
לא קראתי. מה שמראה שהדג מסריח מהראש. שוב מתברר שמי ששלט שם זה הגיס של
מצגר נתי גרוסמן והרב אלישיב במקרה הטוב היה הבובה של נתי.
אז מה שנותר לנו לסיכום מהסיפור המשעשע של מצגר. החטא הוא אלישיב העונש זה מצגר. כן יאבדו כל אויבך ה' ובאבוד רשים רינה.

הראשון שהעמיד צלם בהיכל - אנטיוכוס. האחרון - הרב אלישיב.
השבמחק