הסיבה לכך ידועה וכואבת, במהלך כל השנים דוד שמידל שיושב על הררי כסף ששנורר בחו"ל ונהנה מממון עצום שעשק וסחט מקבלנים בכל השנים, מעולם לא השתתף בהוצאות של אלו התמימים והמסכנים שיצאו לפעול למענו.
כמה וכמה עסקנים שעבדו בשירותו במערכות הקודמות, מתגוללים עד היום בהררי חובות, לעסקן הידוע יואליש קרויס הוא חייב מאתיים אלף ש"ח מההפגנות ביפו בפעם הראשונה ומההפגנות בכביש חוצה ישראל, לעסקן אייזיק ווייס הוא חייב למעלה ממאה אלף ש"ח על ההוצאות שנותרו בידו מההפגנות בפעם השניה ביפו, גם לחיים טויסיג שעד לאחרונה היה מנאמניו הקרובים חייב הוא מאתיים אלף ש"ח, כספים שלקח על עצמו בפעילות לטובת אתרא קדישא, עד שעול החובות גבר על חיים טויסיג ונאלץ לברוח לחו"ל לנסות לכסות את חובותיו.
כשעסקנים חשובים המטפלים בהצלת משפחות הנמצאות במצוקה כלכלית, ראו את שוועתם של אותן המשפחות שנכנסו לחובות עצומים עקב הפעולות למען אתרא קדישא, פנו אל יו"ר אתרא קדישא דוד שמידל שמא יואיל בטובו לעזור לאותן משפחות בכסף שאסף בכל השנים, אך שמידל גלגל עיניו לשמיים בצדקנות ואמר: אני לא שלחתי אותם לעשות את כל הפעולות וההפגנות, ולכן אין לי כסף לשלם בשבילם כלום, אכזריות ורמאות במיטבה.
אותה אכזריות ונוכלות לא מסתכמת רק כלפי מקורביו הנאמנים שפעלו למענו בכל כוחם, אלא גם ממשיכה למפגינים, בכל השנים ובכל המערכות ידעו המפגינים כי אם יארע להם נזק בגופם או בגדיהם ובכל אשר להם, ייצטרכו לשאת את עול ההוצאות על עצמם, דוד שמידל לא ייתן להם אף פרוטה ושום השתתפות בנזקים, הוא היה גם מתעמר במפגינים וכששלח אותם למקום שם רצה שיפגינו, לא הסכים לתת את ההוצאות עבור הנסיעה בחזור, והודיע להם שבחזור נוסעים רק עם הניידת הכחולה של המשטרה, שלא לדבר על כך שמעולם לא השתתף במאומה בהוצאות המעצר ובייצוג משפטי של עורכי דין לפני בתי המשפט, הכל נפל על כתפיהם של העצורים, או של העסקנים שמעצמם לקחו על גבם את העול הכספי, כאמור למעלה.
לאחרונה כשראו את חיזקי קלמנוביץ מנכ"ל אתרא קדישא משייט לו ברכב בשווי שלוש מאות אלף ש"ח, ואט אט התחיל לדלוף לציבור כל מסכת השקרים והסחיטה של ארגון אתרא קדישא, מאסו בהם רוב רובו של הציבור הנבון והשפוי, בהפגנות בחודשים האחרונים ששידל ניסה להציג, ניצפו בין חמישה לעשרה נערים, כשמחציתם היו נכדיו.
בימים אלו שכל בריוני ופושעי אתרא קדישא הבינו שמתקרבת שעת ההכרעה וקיצם קרב, נאחזו בכל תעלול שיכלו לבצע, כטובע הנאחז בקש, וכמובן לא שכחו את תחביבם האהוב והתמידי - האלימות הברוטאלית וההפגנות שמשמשים בידיהם כנשק האחרון - מפלטו של הנבל, אולם התאכזבו קשות למראה הכמות המועטת של אנשיהם שהצליחו לגייס, אנשים שהם מעצמה ובשרה של ארגון הטירור שואלים אותם למה עלינו לצאת ולהתבשל בשמש הקופחת לספוג מכות רצח מהשומרים במקום, ואחר כך עוד להיעצר לימים ארוכים, בשעה ששמידל לא נותן לנו פרוטה, לא לצורך ההוצאות הרפואיות והמשפטיות, וכמובן שלא משלם כלום על הנזקים בבגדים, כובעים שנאבדו חליפות שנקרעו וכדומה.
הם יודעים גם יודעים שראשי ומנהלי אתרא קדישא הידועים בנקיון כפיהם וביושר לבבם, יושבים גם בימים אלו במשרדים ממוזגים ולא טורחים כלל לסבול בעול ההפגנות, עמרם טייטלבוים ונחום אטיק יצחק ווייס וחיזקי קלמנוביץ שולחים את המפגינים המובטלים לעמוד בשמש ולשבת בבית הסוהר, כשהם צוחקים כל הדרך אל הבנק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.