הצביעות הסאטמארית - בשביל להשתדך הפך להיות העירוב כשר ומותר יהיה לאכול בשר מפאפא ואף לאכול מצות עם חיטים מאריזונה שאותו ראב"ד פסק שזה חמץ גמור

עד להיכן הדברים מגיעים נלמד גם כאן, איך שחיים אנו רח"ל חיי צביעות ושקר, האסור והמותר מתחלק על פי האינטרס ולא על פי מה שאמת מותר או אסור. הפוליטיקה והאינטרס היא אשר קובעת אם זה אסור ומתי, והפעם נעבור לסאטמאר ולא תאמינו עד להיכן הדברים מגיעים

הפעם אנו עוסקים בראב"ד של סאטמאר שמו ישראל חיים מנשה פרידמאן, אין מי בסאטמאר שלא מכירו, הוא האיש העומד בראש הלוחמים נגד העירוב בווילימסבורג, ועד כדי כך שקבע כי מי שמטלטל בעירוב הזה אסור לצרפו למנין וחייבים להחרימו ולנדותו וללחום בו בכל סוגי המלחמות, הוא זה ששולח כל שבת לרחובות המרכזיים של ווילימסבורג בחורים שיכו נשים המטלטלות, והוא האיש שקבע כי המצות של האהרונים חמץ בפסח מפני שהאהרוני משתמש בחיטים מאריזונה, ואין צורך לציין כי הוא זה שחתם על המכתב הקובע כי רק בשר משחיטת סאטמאר כשרה ומותרת לאכילה וכל מי שהוא חסיד סאטמאר אסור לו לאכול מכל שחיטה אחרת

עכשיו בואו ותשמעו סיפור, הוא ביקש להשתדך עם הרבי מפאפא, אבל כאן נוצרה בעיה. בפאפא מכירים בעירוב, הם אוכלים מן המצות שהחיטים מאריזונה, ולהם בשר משלהם. כשדיברו על השידוך הרבי מפאפא תבע כי אם הוא לוקח את נכדו של פרידמאן עבור נכדתו הוא חייב להתחייב כי הוא מכיר בעירוב ויאפשר לאשתו לטלטל, יאכלו בפסח מן המצות שלו שהחיטים מאריזונה, וכי יאכלו אך ורק בשר משחיטת פאפא

אם היה הראב"ד איש אמת, הוא היה אומר כי השידוך הזה לא בשבילו. אבל מה לא עושים בשביל כבוד להשתדך עם הרבי מפאפא, אז הוא חתם כי הוא מתיר לנכדו את כל שתבע הרבי מפאפא, הוא ואשתו יטלטלו, יאכלו בפסח מצות שהם חמץ גמור, ובשר טריפה מבחינת סאטמאר

עכשיו אשאל אתכם, אם מי בסאטמאר היה מבקש ממנו היתר לדברים הללו הוא היה מתיר או מזהירו כי יזרקוהו מן הקהילה?

צבועים, הוא לא הראשון ולא האחרון, אבל אלו הם ה'פני' של ימינו ועל זה דווה לבנו