על שפיכת דמו של הרב עמאר לא נבליג - עד מתי יחרף צר וינעץ סכין בקודש הקדשים

לכבוד רבי חיים שאולזון

 

עורך בעולמם של חרדים

 

בשבועות האחרונים אינני מצליח להירדם לנוכח שפיכות הדמים שעשו לאחד מגאוני הדור הגאון הראשון לציון הרב שלמה עמאר שליט"א. מי שיודע מה התנהל מאחורי הקלעים יודע ששפכו דם של רב וגדול מישראל, יהודי צדיק וגאון שכל ימיו שרוי בתעניות. דבר כזה לא היה ומי יודע איזה קטרוג הדבר יכול להוביל על עם ישראל.

 

אינני רוצה להיכנס לגופם של מועמדים ובפרט לא על גלי התקשורת. לא דרכי בכך ולא עשיתי זאת מעולם ואני כותב את הדברים כעת, מנהמת ליבי ומחשש גדול על הקטרוג בשמיים על מה שעשו פוליטיקאים קטנים למאור ישראל הרב עמאר.

 

כל הצבעה עבור המועמד שמינו אותו פוליטיקאים קטנים במטרה להלחם ברב עמאר, הינו בגדר ויהיו מעליבים במלאכי אלוקים עם כל המשמעות של הדבר.

 

כל חבר בגוף הבוחר צריך לעמוד לנגד עיניו איזה רוע שחיתות ואטימות לב עשה אותו פוליטיקאי לאחד מענקי הדור. כל תיאור רק ימעיט מעוצמת החומרה של הדברים החמורים שכמוהו לא היה בישראל מאות בשנים ועוד על ידי אחד שקורא לעצמו חרדי.

 

אני כותב דברים אלו בדמעות ובבכי, ואוי לנו שאני נצרך בעל כורחי לעלות את הדברים על הכתב. אבל במקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב. במה שעשו לרב עמאר חיללו את ה' חיללו את כבוד הרבנים והרסו את עולם התורה וההלכה ואת הקדושה בישראל, וכעת מנסים להעמיד בובה שישרת הפוליטיקאים שהעמידו אותו.

 

עד מתי יחרף צר וינעץ סכין בקודש הקדשים? איך אפשר לשתוק?

 

סהדי במרומים שזו הפעם הראשונה שאני נאלץ להתעסק בביבין ושופכין מהסוג הגרוע ביותר שראיתי מעודי, אבל איך אוכל ואחריש וראיתי באבדן עמי ומולדתי.

 

החותם בדמע

אחד הרבנים