לאחרונה אני נתקל הרבה בשאלה של 'למה אני
כותב בבלוג של שאולזון'. זה קורה באירועים משפחתיים, בבית כנסת, בשמחות, או בכל
מקום אחר שאני פוגש אנשים שמכירים אותי. אז דבר ראשון, מעבר לנתונים הסטטיסטיים של
האנליטיקס של גוגל, אני רואה שיש באמת מי שקורא את זה, ומסתבר שזה ממש הרבה, הם
קוראים כל אות ותג ומזכירים לי דברים שאני בעצמי כבר שכחתי שכתבתי.
ברצוני להבהיר, אינני בא להתנצל בפני איש,
לולי זה לא הייתי עושה את זה מלכתחילה, כל מה שאני כותב אני עושה את זה תחת שמי
האמיתי והמלא, למרות שהרבה הציעו לי לכתוב כאן תחת שם בדוי, אבל מאז ומעולם עמדתי
מאחורי מה שאני כותב ואומר, ואני לא מתכוון לשנות מהנוהג.
אז למה אני באמת כותב כאן, כנראה שלאיש
שעומד מאחורי האתר יש חשיבות שיהיו עוד דעות חוץ משלו, עד כדי כך שהוא מוכן להשקיע
הרבה זמן עבור כך, למרות שאין לו הכנסות מהבלוג, ואת זה אני אומר מידיעה ברורה,
הוא אדם שמסודר בחיים מבחינה כלכלית ועוסק בבלוג כתחביב גרידא, הוא כמובן יוסיף
ויאמר שיש לו כאן גם אחריות מצידו 'לנקות את האורוות', ובמקום שבכל מדיה יש צנזורה
ואינטרסים הוא ייתן במה לכל הדעות, בתנאי שזה יהיה כתוב יפה ומקצועי. נניח.
אני אישית לא מסכים עם כל מה שהוא כותב,
יש דברים שאני חושב שאין טעם כבר ללוש ולדון בזה כי זה בבחינת מים טחונים עד דק,
אבל כך גם הפוך, אני זוכר התכתבות שלימה בינינו סביב מאמר שכתבתי שהוא ניסה לשכנע
אותי למה אני טועה בטענה שלי, אך הוא הבהיר שלמרות זאת הוא יפרסם את זה כמות שהוא,
אני אוהב בנ"א שמוכן לפרסם משהו בבלוג האישי שלו למרות שזה נוגד את דעתו,
מאוד חורה לי הצנזורה שיש במקומות אחרים, ואני בכוונה לא מציין שמות כי זה קיים
אצל כולם, יצא לי הרבה לכתוב דברים וברגע האחרון החליטו לא לפרסם את זה מסיבות לא
מקצועיות בעליל, ומשיקולים שאין ביניהם לתקשורת הגונה ולו כלום.
לסיכומו של עניין, וכאן אוסיף משהו
למגדפים למיניהם, אלו שחשבו שינסו להפחיד אותי להחליף במה, אין בי פחד מכם, אני
עושה את מה שאני חושב לנכון, איפה ומתי, אם יש לכם משהו חכם ומועיל להוסיף בעניין
אתם מוזמנים לדבר בנועם ובכבוד. אני מבטיח להקשיב.
עקיבא תמשיך בכתיבה היפה שלך ואל תתרגש..
השבמחקאני מאוד נהנה לקרוא את כל המאמרים שלך הכתובים בטוב טעם ודעת,
יש בכתיבה שלך חן ויופי מיוחד. והרבה יותר מהיגיון,
ישר כח גדול, רפאל כהן