מאת משה זוכמיר
זכורני בשנות השמונים, בחול
המועד סוכות, בכותל המערבי היה מעמד שנקרא "קבלת פני רבו". הרבניים הראשיים
היו הרב שפירא והרב אליהו, ואנשים רבים מכל המגזרים היו הולכים לראות
ולהראות. לאו דווקא ממגזר מסויים. לרבנים הנ"ל היה כבוד בכל המיגזרים ובכל
מקום. וכן, לא בושה לומר, גם היתה להם הדרת פנים של יראת שמיים. היום שאתה
שומע את המבוקה ומבולקה והרחש בחש בנושא מי יהיו הרבנים הבאים, ויש אף שמות
שלא מספיק ראויים לתפקיד, אתה אומר לעצמך: "רגע, עזבו רגע את הפוליטיקה,
זה הרב שיתעטף בקרוב באיצטלא של "רב ראשי לישראל"? אני אתן כמה שמות של
רבנים בעבר שקידשו שם שמיים כמו הרב ניסים, הרב קוק, הרב הרצוג, הרב מרדכי
אליהו, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה עמאר יבדלח"ט, וכן הלאה.
אז האם לא כדאיי לעצור רגע,
ולומר את האמת, שיש מספר מועמדים שמלבד פוליטיקה אין להם שום קשר למשרה כה
רמה ובעלת חשיבות, גם תורנית וגם ייצוגית?
אין ספק שמינוי הרב מצגר בעבר
יצר שחיקה מסויימת במעמד הרבנות מהסיבות הנ"ל, ולכן סבורני באופן אישי ולא
פוליטי כלל וכלל, שמועמדותו הנוכחית של הרב דוד לאו הינה לא מתאימה בלשון
המעטה הן בגלל חוסר ניסיונו, פשרנותו, גילו, וכן הלהיטות הרבה שמפגין
נתניהו ועוד גורמים "מטעם" למנותו שאומרת אף היא דרשני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.