גזירת הגיוס בראי ההיסטוריה

מאת שלמה מרקוביץ'

פעילותם הענפה של חסידי נתי גרוסמן, הצליחה לעורר ספיקות בליבם של רבים מהחרדים לדבר ה' אשר יסודות אמונת החכמים לא נטועים עמוק בליבם, או שאף יסודות אלו עורערו אצלם במשך שנות הנהגתו של נתי גרוסמן, וע"כ לדאבון לב יש רבים שנופלים בפח שפתי החלקות של חסידי נתי גרוסמן, אשר משמשים כדובריו ומפיצי בשורתו לכלל הציבור.

ע"כ אני רואה צורך להעמיד את שורשי חילוקי הדעות בעניין הגיוס לצבא, וממילא תועמד ותוסבר הנהגת מרן הגראי"ל שליט"א, אשר כמובן אינו צריך לנו ולדכוותינו, אולם כאמור, יש להושיע את אותם יהודים תמימים שמסכנים עצמם בעוון ביזוי תלמידי חכמים הנורא.

כמובן איני מוסמך לדבר בשם מרן, אלא לומר מדעתי את הידוע לי מידע היסטורי בסיסי ומעט ממה ששמעתי מתלמידי מרן שליט"א.

שורשי המחלוקת נטועים עמוק ביסוד ההסכם לדחיית גיוסם של בני הישיבות, בעוד הקנאים והעדה החרדית שלא הכירו במדינה כלל, גם לא "דה פקטו", סברו שיש לשחרר מגיוס את כל מי שלא מכיר בסמכויות המדינה, ואת כל מי שעלול להיפגם מבחינה רוחנית בצבא. דעת גדולי ישראל דאגודת ישראל הייתה מאחר ואנו מכירים במדינה "דה פקטו", לוקחים תקציבים, וגרים פה, יסוד בקשת הדיחוי לבני ישיבות היה על בסיס "תלמיד ישיבה", ולא ע"ב ההתנגדות למדינה ולציונות או על בסיס שמירת הדת (כפי שהיה עם גיוס הבנות).וכפי שפעלו גדולי ישראל באירופה לפטור מגיוס את תלמידי הישיבות, ולא את כל היהודים, על אף שבצבא הגויי המצב היה קשה לאין ערוך, ידעו כי אין טעם לבקש דבר כזה העלול לעורר שנאה, ואין לו סיכוי להחזיק מעמד לאורך זמן (כמובן, כאז כהיום לא הייתה דעת אף אחד להורות לילך לצבא, ואדרבה חובה על כל א' לעשות כיכולתו להימנע מלילך לשם, אלם לא דאגו להסדר כזה)

זו הייתה גם עמדת מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה, עת פעל לתיקון הסדר הדיחוי בשנת ל"ז, בכניסה לקואליציית בגין, שהסכים לכל מ שרק בקשו ממנו החרדים, הרב שך שעיניו צפו למרחוק סרב להיכנע לתכתיבי הקנאים, ולא דרש פטור לחיילים על בסיס דתי, כמו שסרב להצעת התקצוב המלא למסוסדות החרדיים, מחשש שהעמדת ההסדר בדרך זו תגרום לנפילתו לגמרי בהמשך (השינוי היחיד שנעשה אז היה הסרת ה"מכסות"- מה שנקרא היום ה"עילויים", ובכך נלקחה השליטה על עולם התורה מידיה של משפחת טננבוים, שעד אז הייתה אחראית על חלוקת ה"עילויים").

זו הייתה גם עמדת בית בריסק אותה החזיק אז ר' יושע בער, שבאותו זמן ממש מחה כנגד הרב שך על שהורה להתחבר לרשעים בכניסה לקואליציה, אך סירב בתוקף לדרישת הקנאים למחות ברב שך על הסכמתו להסדר הדיחוי ללא פטור על רקע דת.

מכאן יסוד ושורש לפלוגתא שמעמידים כנגד מרן הגראי"ל על שהסכים לחוק טל וכו' וזהו שורש התנגדותו להפגנות העדה אשר מתריסות כנגד הציונות בכלל, ולא בעד בני הישיבות בפרט. הפגנה כנגד הציונות וההעברה על הדת בצבא כפועל יוצא מן הדרישה לדחיית גיוס בחורי ישיבות, לדעת הגראי"ל גורמת נזק לפעילות לדחיית גיוס בני ישיבות.

זהו שורש ההסכמה שבשתיקה למסלולי הגיוס החרדיים לאורך 65 שנות המדינה, אם זה הנח"ל החרדי של צא"י, אם זה שלב ב' שהיה עד חוק טל, ואם זה המסלולים שמאז חוק טל, מאחר ושורש הדיחוי הוא לבני ישיבות, כל עוד אין גיוס של בחורי ישיבות (וגם לא יהיה, כפי שרואה כל מי שמעט שכל בקודקודו), אין טעם להילחם ולהיאבק במסלולים שנועדו למי שלא לומד (וכפי שמספרת האגדה, כשנתי גרוסמן התחיל לעבוד ב"יתד", הורה לו מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה להתגייס לצבא, ואמר לו שאם לא, יש עליו דין רודף על עולם התורה!!).

וע"כ פעילות הגראי"ל כנגד הגיוס מתמקדת בחיזוק וביצור עולם התורה, שלא ירצו התלמידים לצאת ח"ו מעולמה של תורה, ולא בהפגנות אשר עלולות לסכן את הסדר הגיוס.

נמצא איפה כי זו מחלוקת ישנה נושנה אשר מרן הגראי"ל שליט"א ממשיך בה את דרכם של גדולי הדורות זצוקללה"ה, וכל מי שטוען אחרת זורה חול בעיני הציבור.