איזה תענוג היה זה לראות את האחים הסאטמארים זה לצד זה ולא מביטים זה על זה מבטיחים כי לא דיברו זה עם זה לשמור על 'השיטה' הסאטמארית האומרת כי לקלל יותר טוב מאשר לברך, ואת האח מצוה לשנוא כמה שיותר יותר טוב מפני שככה רוצים מייסדי סאטמאר שרדפו את בני המשפחה ופרשת קלויזנבורג תוכיח
מה שמעניין היה בסוף האסיפה הכריזו כי סוף זמן האחדות הוא ב-9 ולשיטת רבנו תם ב-9 וחצי ומעתה חוזרים לפילוג ולפירוד לקיים את מה שלימדו אותם ראשי סאטמאר בכל השנים
שאולזון ממה אתה מתפעל ועל מה אתה מקטר למה אתם יותר טובים אתה שקץ וכנ"ל כל החיים איתך וחב"ד היא סמל של פירוד אחים היא פועלת לקירוב רחוקים כביכול אבל כולכם חיים במלחמות תמידיים אז לא על סאטמר תלונתך קשוט עצמך קודם
השבמחקאני אפתור לך את חידת המחלוקות שבין האדמו"רים בימינו ובדורות עברו, וזה סוד גדול ונורא עמוק מני עמוק שגילה לי אבא ע"ה בילדותי.
השבמחקומעשה שהיה כך היה: יום אחד חזרתי מהחיידר ודרשתי שגם אבי שלי ייקח אותי לקרקס הרומני המבקר בעירנו כדרך שאבותיהם של חברי לוקחים אותם לראות את חיות הפרא והדובים המרקדים.ואכן אבא נכנע והלכנו, והנה אצל השער ליד אשנב הכרטיסים התקהלות וצווחות תדהמה של הואו וואהו. הסתכלתי וראיתי שני צוענים הולמים זה בזה ומחטיפים זה לזה מכות רצח וחברם השלישי מזהיר את המתקהלים שלא להתערב ולנסות להפריד.. אבל אבא לא הניח לי להשתהות ולמרות כל תחנוני הוא גרר אתי בידי מתוך ההתקהלות. ואז כאשר כבר ישבנו במקומנו וחיכינו ללוליין שיופיע שאלתי: אבא למה לא נתת לי ליהנות ממראות המריבה? הוא אמר לי בני, דע שצוענים לא רבים על פתח קרקסם ללא חשבון, כי אלה חיים על הכייסות ודואגים שחבריהם האחרים ירוקנו את כיסי המתקהלים הנרגשים..
אז הוא הדבר אשר דיברנו, האדמו"רים רבים ביניהם וסייעניהם של הצדיקים מטפלים כדרכם בכיסיהם של החסידים הצופים במחזות ומגירים ריר על השמועות.. ולא רק שהניצים מתעשרים, אלא זו היא הדרך הבדוקה להציל את חצרותיהם מהאפטיה המסוכנת, וליצור עניין ומחוייבות כלפי יורשים נמוכים וסרי טעם.