שמחת נישואי בת ר״י עטרת שלמה הגרש״ב סורוצקין בכתר הרימון בבני ברק בהשתתפות אלפים. (צילום: יוסי שקד)
הבדלי ההשקפות והמציאות החרדית -------------------------------------------- לשליחת חומר: Email: BSHCH120@YAHOO.COM - WhatsApp - 917-204-4752 - P.O.B. 191219, Brooklyn, NY 11219 USA
שמחת נישואי בת ר״י עטרת שלמה הגרש״ב סורוצקין בכתר הרימון בבני ברק בהשתתפות אלפים. (צילום: יוסי שקד)
מפלגת דגל התורה היא מפלגה שייסד והקים הרב שך. יתד נאמן הוא עיתון שבנה הרב שך.
דרכו של הרב שך היתה ברורה.
אחרי שיצחק שמיר ביזה את החרדים והשפיל אותם עד עפר על אף שהלכו כברת דרך ארוכה עם הליכוד, הפוליטיקאים החרדיים במה שידוע מאז כ"תרגיל המסריח", חתמו הסכם עם השמאל, ואז קם הרב שך וניהל מערכה אדירה לביטול ההסכם ופעל במסירות נפש כדי לסכל את ממשלת פרס ולהבטיח את ממשלת שמיר.
כן, ב"תרגיל המסריח".
הרב שך נשא אז בכינוס הגדול ב'יד אליהו' את נאום "השפנים והחזירים" נגד השמאל, והסביר כי כל הטבה לחרדים (ופרס שפך הטבות בכסף ובחוקים) לא תסתיר את המציאות, שכל מטרת השמאל היא לעקור את היהדות (כפי שאמר ראש הישיבה רבי משה הלל הירש רק לפני שבועיים).
הרב שך גם הבהיר לרבין (שנשלח לנסות להסיר את התנגדותו), כי החרדים לא יכולים לבגוד בהמוני היהודים המסורתיים שהולכים עם הליכוד ועם הימין בכלל.
אין מעשה נבלה גרוע יותר ואין תועבה מכוערת יותר, מאשר אם קבוצת העסקנים שמנהלת את דגל התורה ואת יתד נאמן תדרוך על קברו של הרב שך ותבגוד במורשתו ותקים במו ידיה שלטון של השמאל, שביצע את ההעברה הגדולה על הדת בתחילת המדינה, ואחרי שיתבסס יזרוק את החרדים לפח האשפה ויקים ממשלה עם הימין שכבר לא יהיה חייב לחרדים דבר.
אם כל המהלך נועד להציג את צביעות השמאל במלחמה האכזרית שניהל זה עתה נגד החרדים ונגד התורה הקדושה, זה דבר אחד, אבל אם יש למישהו בדגל התורה כוונה אמיתית לחשוב על הליכה עם השמאל, זאת תהיה אם כל הבגידות, בכיה לדורות על ידי העלאת שלטון כפירה אימתני ויריקה בפרצופם של מאות אלפי יהודים מסורתיים.
שלא לדבר על מאות אלפי יהודים מסורתיים שיחושו נבגדים על ידי החרדים, מה שיביא אותם להתערערות רוחנית שמובילי דרך התורה יהיו אחראים עליה.
בכל מקרה הדיבור על חוק גיוס הוא איוולת מוחלטת.
כולם יודעים שהחוק לא שווה אגורה שחוקה. כבר היו חוקי גיוס ואת כולם בג"ץ פסל.
הזרוע הפוליטית של השמאל יכולה לתת לחרדים חוק גיוס, בידיעה שמחר בבוקר בג"ץ יבטל אותו וישאיר את החרדים קרחים מכאן ומכאן, ומאבדים את כל העולמות. גם העלו שלטון שמאל מרושע, גם הרחיקו מהיהדות מאות אלפי יהודים מסורתיים טובים, וגם יישארו בלי חוק.
אני חסיד
חב"ד, רחוק מדעותיו של מוטקה בלוי, לכן אני לא בא להגן עליו, אבל כחסיד
חב"ד כאב לי לשמוע את הדברים שאמרה המראיינת, בעיקר בגלל שהציגה את עצמה
כחסידת חב"ד.
והאמת זה
לא פעם ראשונה שאני שומע אותה מדברת שטויות, אבל כל עוד היא מדברת בשם עצמה, זה
פחות מפריע, ברגע שהיא מציגה את עצמה כחסידת חב"ד ומדברת בשם חב"ד
כביכול, אז זה סיפור שונה, וכחסיד חב"ד (חמש דורות בליובאוויטש, שלמד בישיבות
חב"ד וזכה לקבל את ההשקפה הטהורה מזקני המשפיעים וזכה לשמוע ממקור מים חיים –
הרבי נשיא דורנו) אני לא יכול לשתוק.
א. גם לי כואב שלמפלגות החרדיות לא אכפת
ללכת עם גוש השמאל, אבל כחסיד חב"ד, אני לא יכול לבא כיום ובכלל לדבר איתם על
זה, משום שבבחירות האחרונות 80% מחב"ד הצביעו למפלגות חילוניות (עוצמה
יהודית, הציונות הדתית, וליכוד), בניגוד מחולט לדעת הרבי "להצביע
לרשימה הכי חרדית לכנסת", הרבי לא אמר "הכי ימנית", הרבי אמר הכי חרדית,
מה זה חרדי זה אחד שכפוף לדעת תורה.
כמובן שתתחילי את
הפלפול הטיפשי, מה זה חרדי?
כבר זקני רבני חב"ד,
שזכו לקבל הוראות מהרבי בנושאים הללו, אמרו להצביע ג' (כמו: הרב טוביה בלוי, הרב חיים
שלום דייטש, הרב זלמן גופין ועוד), לא שמעתם לרבני חב"ד, אל תבואו בטענות לג'.
ב. את מציגה את נושא לימוד התורה כביעה
פרטית של הציבור החרדי, אבל פה את מראה כמה את מנותקת גם מחב"ד, וכי לא סגרו
את התקציב של ישיבות חב"ד? וכי אין בחורים מישיבות חב"ד שיושבים בכלא,
כאמא ששלחה את הבן שלה לצבא, והוא ניהיה חילוני, אתה אמורה להבין טוב יותר מכולם
את המלחמה נגד הגיוס של הציבור החרדי.
עוד והוא העיקר שהרבי עצמו אמר: "לימוד
תורה וקיום מצוות צריך להיות הדבר הראשון בסדר העדיפויות... משום שבחור
היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול
ומסכן את נפשו" (תורת מנחם תשמ"ג ח"ב עמ'
646). זה מילים של הרבי, וכך הרבי מסתכל
על המצב. שלימות התורה זה לא פחות משלימות הארץ, וזה אולי הבסיס של שלימות הארץ
כמו שאמר הנביא ירמיהו "על מה אבדה הארץ .. על עוזבם את
תורתי". הסגנון
של רק שלימות התורה בלי שלימות הארץ, זה שיטת המזרוחניקים הציונים היפך שיטת
חב"ד.
ג. אם המרואיין היה קצת מכיר מקורות היה
אומר לך מה את באה אלינו בטענות, הרבי הרבי מליובאוויטש עצמו אמר בי' שבט
תשנ"ב בחלוקת דולרים לשר התחבורה (דאז) משה קצב. "אני
כל הזמן לחמתי שתהיה ממשלה של שמיר, וכשם שעשיתי כל שהיה ביכולתי שתקום דווקא ממשלה
שראש הממשלה יהיה שמיר, הרי באם ימשיכו בכיוון זה אודות דיבורים כאלו, אזי אני, מנחם
מענדל, יהיה הראשון שיילחם בכל התוקף ובכל הכוחות שלי נגד שמיר שתתפרק הממשלה!
ובאמת אח"כ שמיר
נפל, ועלתה ממשלת שמאל, מה שבדיוק היום עושה הרב דוב לנדאו המנהיג של הציבור
הליטאי.
ברגע שביבי משתף
פעולה עם מלחמה נגד שלמות התורה, גם אז הרבי נלחם נגדו, ובצורה שהרבי מחליט.
הליכוד הפר הבטחות
לרבנים בנוגע לגיוס בחורי הישיבות כבר שלש פעמים, הם שברו את האימון בהם, ואין מה
להגיד לחרדים בנושא הזה.
תראי את חברך
לתחנה, ינון מגל, שאמר, לפני כמה חודשים אמרתי לביבי, החרדים שבורים, תזהר תנסה
לסדר להם משהו בנוגע לגיוס, ביבי אמר, "לא שיתגייסו", ינון מגל אמר,
הבנתי שביבי לא קולט את גודל האירוע, ועכשיו הוא משלם את המחיר. זה הסתכלות של
ביביסט אבל ישר שמודה על הטעות של ביבי בקטע הזה. ולא כל הזמן לבא להאשים את
החרדים.
ד. כל פעם שמדברים עם נציג חרדי, מעלים
לא את נושא אוסלו ואת ההתנתקות, אין לי בעיה עם הדמגוגיה הזאת, אני רק שואל למה לא
שואלים גם את ביבי, את זה? הרי ביבי, מסר את חברון, ביבי תמך בהתנתקות, ביבי דיבר
על שתי מדינות לשני עמים (בנאום בר אילן הידוע), רק בממשלה האחרונה "ימין על
מלא" פינו 151 מאחזים ביש"ע, ובעצם כל מסירות השטחים היו ע"י
הליכוד (סיני, חברון, גוש קטיף) אז למה לביבי את לא אומרת את זה, למה רק למפלגות
החרדיות? רואים שהטענה היא לא אמיתית.
ה. הטענה של גב' ורון וכל שדרני הימין צריכה להיות מופנית אך ורק לציבור
הדתי לאומי, שאמרו להם כל הזמן, שנושא הגיוס עלה כדי להפיל את הממשלה, והם למרות זאת
החליטו להצטרף להסתה, ובכל יום הפגינו כיפות סרוגות "מגוש הימין" בכניסה
לבני ברק, נפתחו עמותות של נשות המילואימניקים מהדתי לאומי (גב' רענן) במחאה לגייס
חרדים, רבני ישיבות הסדר הגיעו לצעוק על ביסמוט בוועדת חוץ וביטחון שחייבים לגייס חרדים
(הרב בזק, הרב שילת, הרב גנות מת"א) סמוטריץ סגר כשר אוצר את ההנחה במעונות לנשות
האברכים, ולא הסכים להחזיר את זה.
זה חברים מהגוש?! אמרו להם כבר אז שההתנהגות
שלהם תגרום בסוף שהחרדים יעזבו, והם לא הבינו. ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר.
המזרוחניקים תמיד היו אלו שפרקו ממשלות
ימין, גם עכשיו הם עשו את זה ע"י מפלגות קטנות שלא עוברים את אחוז החסימה
(וינטר, נועם) ואמרו להם, וגם את זה הם לא הבינו, כמו שלא הבינו שזה לא הזמן
להצטרף לשמאל במאבק בחרדים.
כאיש ימין חרדי, אין לי מה לענות לחרדים
אחרי התנהגות מגעילה ובוגדנית מאנשים שהיו איתם באותו גוש.
הפעם השלישית - זה היה אתמול ב"נס ציונה", למרבית הפלא, זקנה מרוקאית צדיקה, גרמה למורינו ורבינו הרב קוק להוריד דמעות.
מי זאת הזקנה המרוקאית...
לפני בערך שנתיים, כשהרב קוק שבר את ה"אגן", אחרי שהוא חזר הביתה, הוא לא יכל לזוז, הוא היה יושב ובוכה מיסורים, כל תנוחה שלו כואבת, כל אפצ'י מלווה בכאב גדול מאוד מאוד, זה ידוע לכולם מה זה ניתוח, בפרט בגיל מבוגר, בפרט לאדם כחוש כמוהו.
באו לבקר את הרב קוק הרבה רבנים גדולים, הרבה אנשים חשובים ניסו לעודד אותו, לעודד את רוחו, לשמח אותו, הרב היה שבור בגופו ממש.
והנה הגיע אחד התלמידים הקרובים לרב, רבי חיים עוזר אטיאס, אבא שלו דיין גדול בבית הדין של הגאון ר' נסים קרליץ בבני ברק, רבי אברהם אטיאס, וביקש לספר לרב סיפור שעובר במשפחה אצלם והוא מאוד מחזק.
הסבא שלהם זה היה רבי רפאל בירדוגו זצ"ל, הוא היה הרב של "מאכנאס" שבמרוקו. אבא של רבי רפאל, זה היה הגאון הנודע רבי יהושע בירדוגו זצ"ל, הוא היה אב בית דין של כל מרוקו, מרוקו זה מקום מלא כפרים, מלא ערים, לפעמים אומרים בספרי הפוסקים "מנהג מרוקו" – על דבר אחד יש לך שבעה מנהגים של מרוקו, כי במרוקו היו הרבה מקומות והיה הרבה רבנים והרבה קהילות, אז יכול להיות על נושא מסוים שבעה מנהגים שונים. מרוקו - מטרופולין של תורה, הרבה תלמידי חכמים היו שם. וזה רבי יהושע, אבא של ר' רפאל, הוא היה איש גדול מאוד, איש אשר רוח בו.
וכך מספר רבי רפאל בירדוגו לרבי אברהם אטיאס, ובנו ידידי ר' חיים עוייזר שליט"א בא וסיפר את זה לרב קוק...
היתה אשה אחת במרוקו שהיתה גרה בכפרים, היא הלכה להביא מים לבית, וכשהיא חזרה הביתה, חשכו עיניה, מה היא ראתה... כל הבית שרוף, חרוב, ומתברר שפרצה שריפה, דליקה נוראה, בעלה וגם כל הילדים שלה כולם נספו למוות ברגע אחד.
אתה מבין מה זה, איזה טרגדיה... כמו שהיה אצל "משפחת ששון" בארצות הברית שנשרף הבית והאשה וכל הילדים נשרפו למוות, [כשהיינו בכותל המערבי ביום ששי אחד עם הרב קוק, הגיע הרב ששון הנ"ל לרבינו, הרב אמר לו "אני לא יודע איך אתה מצליח לעמוד על הרגלים, אני מתבייש ממך, עברתי כזה דבר נורא ויש על פניך חיוך, תברך אותי אתה"...], גם בצפת היה סיפור דומה, השם ירחם - "מי באש ומי במים".
האשה הזאת נותרה לבדה, גלמודה, אלמנה, עניה סוערה לא נוחמה, והיא בוכה ואין מנחם לה. מה עשתה... אין כבישים סלולים, אין תקשורת, אין כלום, בצר לה אמרה: "אני הולכת לרבי יהושע בירדוגו, אני אגיע אליו". מאות קילומטרים צריך ללכת, לקחה חמור, עלתה והתעקשה עד שהגיעה לבית של רבי יהושע בירדוגו.
הגיעה לדלת של הבית, דפקה, מי פותח לה? מזכירים, מזכירות... כמו היום.... כל איזה עאווא'ר [משובש] נהיה לך ראש הדור, לא!! רבי רפאל, בנו של רבי יהושע, שגם הוא היה תלמיד חכם עצום, פותח לה את הדלת, אם היא היתה מתפרצת לבית, היא היתה רואה את רבי יהושע ומדברת איתו מיד, אבל יש לה כבוד.
אמר לה ר' רפאל: "כן, גברת, מה צריכה?" אמרה לו: "אני עברתי אסון גדול, אני מבקשת לדבר עם אביך רבי יהושע, רק איתו אני יכולה לדבר ולהגיד מה עברתי, אתה לא תבין אותי, אני לא יכולה לפתוח את הפה". אמר לה רבי רפאל: "תקשיבי, אבא הוא אדם גדול, לא סתם באת אליו, הוא עסוק בלימוד, יכול להיות שהוא יושב שמה עם דיינים בדיון של בית הדין, לא יכול להיכנס לחדרו ולהפריע לו את סדר יומו, כל אחד שיבוא וידפוק נפריע לאבא, למרות שיש סיבות קשות וחזקות... את יכולה לחכות, נמתין עד שהרב יתפנה, תשבי כאן, בינתיים תאכלי, תשתי".
אמרה: "אני באתי מדרך רחוקה, לא רוצה כלום, לא רוצה לאכול ולא רוצה לשתות". אבל ישבה. אמרה לרבי רפאל: "אתה חושב שאני יכולה לחכות? אתה יודע כמה ימים אני בדרכים, מטלטלת? חושך, אור יום, קיץ, חורף, על חמור, לא רכב 'סוסיתה' ולא כלום, חמור! אתה יודע איזה פירוק איברים זה, עוד לאשה?!" אמרה לו בקיצור שהיא איבדה שמה את בעלה ואת כל הילדים שלה בשריפה לפני ימים אחדים, ופרצה בבכי מר ונמהר.
רבי יהושע התחיל לפרוץ בבכי מר ונמר, ורץ לאבא שלו. אמר: "אני לא יכול להגיד לה לחכות, זה פיקוח נפש, זה מה זה". אמר לאביו: "אבא, יש פה אישה מסכנה באה מהכפרים של מרוקו ממרחק, נסעה על חמור כמה ימים, היא באה אליך, היא רוצה לדבר איתך על צרה גדולה שפקדה אותה: נשרף בעלה, נשרפו כל הילדים שלה, טרגדיה, אסון כבד". אמר לו: "בטח, תכניס אותה מיד פה לחדר של הלימוד".
הכניס אותה לרבי יהושע, האישה הצדקת הזאת נכנסה, עמדה מול הרב הגדול רבי יהושע בירדוגו, העיניים שלה מושפלות לארץ, ככה הוא מתאר את זה, ובבכי קורע לב היא מספרת לרב את כל מה שהיה, לא נשאר לה כלום בעולם הזה, והיא באה בכוחות עצומים על גבי חמור במשך כמה ימים ארוכים ממרחקים - עד פה, כי אין לה מנוחה לנפשה. "מר לי מר"! ככה כתוב.
ואז היא אומרת לו ב"ערבית מרוקאית", "אה-רבי אולי עלאס"... אהה רבי אמור לי למה??? סיימה את השאלה ושתקה דום.
הרב, לא כמו היום, עוד לא שומעים את הבן אדם - נובחים עליו... – הרב שתק, בכה איתה דקה שתיים, חשב... היא רואה שהוא חושב, חרושת קמטים במצחו, ככה זה "נושא בעול עם חברו", זה לא ענין של עגבניות בשוק לענות מיד, ואז הרב מצביע כלפי מעלה, מראה באצבעו כלפי מעלה, ואומר לה "או-הה יערף קאס-עמאל", דהיינו "הוא - יודע מה הוא עושה"...
הרב קוק יושב ושומע את הדברים ובוכה, אומר: "תגיד עוד הפעם, תגיד עוד הפעם בערבית, תגיד עוד הפעם בערבית!", "או-הה יערף קאס-עמאל"...
את כל זה מתאר רבי רפאל ברדוגו ואומר, אני הייתי בחדר כשאבא שלי אמר לה את זה, זה היה כמו שיש סיגריה שנגמרת ואתה רוצה לכבות אותה, אבל אתה לא רוצה שיהיה עשן, אתה לוקח כוס מים מלאה ושופך על הסיגריה, ומיד אין שום מריבה עם הסיגריה, אין שום עשן, ככה באותו רגע שהוא אמר לה את הדברים, הפנים שלה האירו בשמחה, כמו שכתוב (שמואל א, א, יח): "ופניה לא היו לה עוד".
רבי יהושע הקדוש אמר לה את זה מתוך אמונה, הדברים פיעפעו בקרבה לטובה והכניסו בה אמונה חיה, אחרי שהיא שמעה את זה, ישבה, הסכימה לאכול ולשתות, הכל היה בסדר.
הרב קוק אמר לי פעם: "את האמונה שיש לסבתא זקנה מרוקאית בפשיטות, אנחנו לא משיגים בארבעים שנה שלומדים מוסר של המשגיח מפונוביז', רב חצק'ל לוינשטיין".
תראה איזה אמונה, איבדה את בעלה ואת כל הילדים שלה בשריפה, הוא אומר לה "או-הה יערף קאס-עמאל", "ופניה לא היו לה עוד", קוראים את זה בהפטרה של ראש השנה, מה הנביא אמר לה, "ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו וכו' ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד". אומר הרב מבריסק – היא כל כך האמינה בדברים, זה עוד לא קרה בפועל, אבל מבחינתה זה כבר קרה, הנביא אמר – נגמר!
הרב קוק מאוד התרגש, בכה מעצמת הדברים, אחרי יום-יומיים הגיע איזה רב גדול לבקר את הרב קוק, הרב קוק אמר לי: "אתה יכול לחזור על הסיפור עם מה שהרב אמר בערבית, תגיד את זה עוד הפעם, אני לא יכול לספר את זה". התחלתי לספר: "היתה אשה במרוקו, נשרפו לה בעלה והילדים, הלכה כמה ימים על חמור, באה, לא פתחו, כן פתחו, נכנסה, שאלה את הרב, הרב אמר לה משפט אחד, הוא יודע מה שהוא עושה", הרב קוק עוד הפעם התחיל להגיד: "הוא יודע מה שהוא עושה, הוא יודע"... ושוב בכה ברגש גדול.
אתמול הגיע ר' חיים עוייזר אטיאס לרב קוק, היינו בנס ציונה, הוא בא עם "גיטרה", ר' בנימין וילמן היה עם ה"אורגן", כל הצוות של הרב קוק, אמרתי לרב קוק: "הרב, עכשיו אנחנו הולכים לספר לך עם כלי נגינה את הסיפור של האשה ממרוקו שבאה לרבי יהושע בירדוגו", רק אמרתי לו: "האשה ממרוקו שבאה לרבי יהושע בירדוגו", איזה בכי! עוד לא אמרתי לו את הסיפור, כבר פרץ בבכי, איזה בכי, אתה רוצה לברוח מהמקום מהצער שאתה רואה.
סיפרנו לו את כל הסיפור עוד הפעם, כשהגענו למשפט בערבית שהבורא עולם יודע מה שהוא עושה – איזה התפרצות של בכי, מעין של דמעות נפתח!
אני אומר לכם את זה כבר פעם שניה, זה שבוע שני שהרב מתפרץ בבכי עצום ומנסה במלחמה גדולה לקום, אנחנו צריכים לעזור לו במלחמה של התפילות, בחרבי ובקשתי - בצלותי ובעותי (בראשית מח, כב, ובתרגום שם).
בעזרת השם בזכות הצדיקים האלה שספרנו עליהם את הסיפור, בזכות רבי יהושע ברדוגו ובזכות רבי רפאל ברדוגו ובזכות רבי יצחק זאב הלוי מבריסק שהזכרנו אותו גם כן היום – יהיה רפואה שלמה ועצומה.
הרבי מלעלוב שליט"א כשבא לבקר אצל הרב קוק לפני כמה שנים, אמר דבר נאה, אומרים "תשובה שלמה", מה זה תשובה שלמה? הרמב"ם (פ"ב מתשובה ה"ב) כותב, אדם שעושה תשובה, צריך להגיע למצב שבורא עולם יעיד עליו שלא ישוב עוד הפעם לחטא, זה תשובה שלמה, גם רפואה שלמה – נברך את הרב קוק שתהיה לו רפואה שלמה - שיהיה בריא ולעולם לא יחזור להיות חולה, וינהיג אותנו עד ביאת המשיח ועד בכלל.
ברוך אדני לעולם אמן ואמן