מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
בס"ד, מבוא לגליון 'מעדני הפרשה' פרשת חיי שרה – תשפ"ז.
הייתי רק כבן 6 כשאחי הבכור הקים את ביתו, ורק דבר אחד אני זוכר מהחתונה, כי זה היה תמוה בעיני, והלא ידועים דברי הגמ' בחולין 'כל מילתא דתמיהא, מידכר דכירי אינשי'.
אני זוכר את חמיו הרה"ח ר' אהרן רכטשפר ז"ל, מזקני חסידי קרלין, רוקד עם מטאטא בחתונה. ובעיניים תמימות של ילד קטן, לא הבנתי מדוע האבא הזקן של הכלה צריך לטאטא את האולם? ולמה באמצע הריקודים? למה זה לא יכול לחכות לאחר הריקודים? ולמה עטפו את הקרש של המטאטא עם סרטים צבעוניים?
50 שנה עברו מאז והשבוע ליווינו אותה למנוחת עולמים, להצטרף אל בעלה, אחי היקר ר' אברהם ז"ל, אחרי 8 שנות אלמנות שלה.
הגליון הזה איננו מקום הספדים, אבל הוא כן מקום של נסיון חשיבה מחוץ לקופסה ומבט מצדדים שלא ניכרים ממבט שטוח.
בשבוע שעבר, כשביקרתי בארץ ישראל, מתקשרת אלי אחותי תחי' ואומרת לי: אני צריכה לנסוע לבית הרפואה שערי צדק, לבקר שם חולה מסויימת, אם תוכל בבקשה לבוא לאסוף אותי מהבית של אדל גיסתנו. כשאתה מגיע תחנה את הרכב ותעלה, אל תגיד שבאת לבקר אותה, שהיא לא תרגיש שבאים להיפרד, תנסה להיות טבעי שתחשוב שרק באת לקחת אותי.
אם כבר באתי ועליתי, ניצלתי את ההזדמנות, ביקשתי ברכה, כי ידעתי שיש משקל לברכותיה ולמקום הזה ועל כך נדבר היום.
אברהם אבינו נטע אש"ל, אכילה שתיה לויה, להנות בו בני אדם, ובכל דור ודור יש בעם ישראל אנשים שמידה זו בוערת בקרבם, בתקופה זו של אחרית הימים, אכשר דרא ופתחו מפעלים ע"ש ר' ישעיה ב"ר משה בכל מקום, אבל לא תמיד זה היה כך.
בירושלים יש תופעה בעשורים האחרונים, יקירי ירושלים פותחים דלת ושולחן ומארחים לסעודות שבת קודש, את בחורי החמד תושבי חו"ל, שלומדים בישיבות הקד', יש לזה חשיבות עצומה, אני פוגש הרבה אנשים כאן בחו"ל, שמספרים לי שיש להם פינה חמה בלב לירושלמים, בגלל החמימות שהם ספגו באותם סעודות שבת.
אבל מי יארח את כל המסכנים, שבורי הלב, יתומים וחסרי בית שמסתובבים בירושלים בלויי בגדים וברוב המקרים, קשה נשימתית למארחים ומשפחותיהם לעמוד בד' אמותיהם? ויש גם ההיפך, לבושים בהדר כמו לורדים וסוברים בעיני עצמם כי הם מושלים בכל ומחפשים בית חם שיכיל אותם ואת שגעונותיהם בלי שיצחקו וילגלגו עליהם.
אבי ז"ל היה מספר, כי דודתו, אחות אביו הצדקנית מרת מלכה שטיינברג ע"ה (לבית קלצקי) ובעלה הצדיק ר' חיים שטיינברג ז"ל, היה להם את האש"ל הזה, ביתם היה פתוח לכל נדכא ומסכן, עד כדי כך, שכשבנותיו היו צריכים אוכל, היו צוחקות ואומרות 'חיים שמאטניק רוצה לאכול' כלומר, תנו לנו תשומת לב, לפחות כאחד ההומלסים שמסתובבים כאן.
גדלתי על הסיפורים האלו, כי אבי היה יתום והיה בן בית בבית שטיינברג וכבר סיפרתי במסגרת זו סיפורים מרתקים מאותם ארוחות.
צריך לציין למופת, כי חמשת בנותיהם נישאו לת"ח מופלגים ויראי ה' והקימו משפחות חשובות בירושלים, שכל ירושלמי יודע כי עקרות הבית היו ידועות בצניעותן וצדקותן בכל תחום והן זכו להקים עדרים עדרים של בני ירושלים לתפארת ולאות, הלא הן הנשים הצדקניות: שרה רבקה רבינוביץ, חיה לאה פריימן, שינדל שטרן, ברכה כהן, ומרת גנזל. וניכר לכל ההבטחה 'כל היום חונן ומלוה וזרעו לצדקה'.
והגנים עברו במשפחות: לר' חיים שטיינברג היתה אחות שינדל שהיתה נשואה לר' אהרן רכטשפר ונולדה להם בת זקונים וקראו לה על שם מרת אדל ע"ה בתו של הבעש"ט, והיא נישאה לאחי הבכור ר' אברהם ז"ל, והם ביחד יסדו שוב אש"ל כזה.
אחייני ר' מנדל התבטא בהספדו, כי רבבות אכלו אצלם, בתחילה הרהרתי שזו גוזמא, אבל אז עשיתי חשבון מהיר כי בכל סעודת שבת ישבו אצלם בין 15 ל-20 איש, הרי ממוצע של 30 לב' סעודות השבת, כפול 50 שבתות וימים טובים הרי 1500 לשנה, כפול 30 שנה הרי 3 וחצי רבבות זכויות של אורחים. ובגשמיות, כמדומני שהיא לא נהנתה מהעוה"ז כלום, ומה היה שכרם?
שמעתי השבוע ממשפיע אחד שהאיר את עיני והסביר על פי משל, חנויות המכולות של פעם, היה המוכר עומד מול הכניסה, ביקשת את המוצרים שאתה רוצה לקנות, והמוכר היה מגיש לך אותם, כיום, בכל מכולת או סופר מרקט, יש מדפים חופשיים וכל אחד עובר עם עגלת סופר, בוחר את מה שהוא חפץ בו. מתי קונים יותר, בהגשה או בבחירה? ברור שבבחירה.
והנמשל: ילד שנולד בבית שומר תו"מ, קיבל מהוריו את כל הכלים שהיה זקוק והוא משתמש בהם, לעומת זאת, ילד מהציבור הכללי שמחליט להתחזק, או ילד שנולד בבית פתוח ללא לחץ, ניגש ובורר ובוחר וממלא את העגלה בכל טוב שבעולם.
גיסתי נולדה בתוך בית כל כך שמור, קיבלה את כל הכלים והשתמשה בהם, אבל הדור שגידלו היו כבר בשנות האלפיים והיה להם את אפשרות הבחירה והם בחרו בטוב והכפילו את הטוב עשרת מונים ואת זה היא לקחה עימה יחד על אלפי התפילות והבקשות שהתפללה בימי חייה ללא הרף, בשילוב עם שבח והודיה להקב"ה על כל מה שהיה לה וגם על מה שלא היה, על הכל הודתה לו יתברך.
'אחתנו את היי לאלפי רבבה', 5 פירושים נפלאים על הפסוק. כמה פעמים בתורה מופיע 'שרי' וכמה פעמים 'יהושע', שנטל ממנה האות י'?
הדפיסו ותזכו הרבים. maadoney@gmail.comכל זה ועוד בתוככי הגליון מעדני הפרשה המצו"ב.
בברכת שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.