מתן כהנא התחיל את דרכו הפוליטית בימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד. משם עבר לימינה, כיהן כשר בממשלת בנט–לפיד, הצטרף למחנה הממלכתי של בני גנץ, ובהמשך עבר עם גדי איזנקוט למפלגת ישר.
עכשיו, אחרי כל התחנות הללו, הוא מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת — ואחמד טיבי כבר הודיע שהרשימה המשותפת תצביע בעדו.
אותו אחמד טיבי שננזף בחומרה בידי ועדת האתיקה של הכנסת בשנת 2012 בעקבות נאום שבו שיבח שהידים פלסטינים. הוועדה קבעה שדבריו משתמעים כאהדה למעשי טרור ואלימות נגד ישראל.
חשוב להזכיר גם את ההמשך: הפרקליטות החליטה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בין היתר בשל ספק אם טיבי התכוון להלל מחבלים. טיבי עצמו טען שהתייחס לפלסטינים שנהרגו ולא ביצעו פיגועים.
ועדיין, השאלה הציבורית נותרת: האם מתן כהנא, שהחל את דרכו במפלגת ימין, רואה בעיה כלשהי בכך שמינויו לאחד התפקידים הממלכתיים הבכירים בישראל זוכה לתמיכתו של טיבי?
האם יש מבחינתו קווים אדומים לשיתופי פעולה פרלמנטריים? האם תמיכה בהחלפת יו"ר הכנסת מצדיקה כל שותפות פוליטית? והאם הציבור שהצביע לכהנא בתחילת דרכו היה מדמיין את התמונה הזאת?
כהנא עדיין לא נבחר לתפקיד. אבל עצם התמיכה שהוכרזה כבר מציבה בפניו שאלה פוליטית וציבורית שהוא יצטרך להשיב עליה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.