מרן החד"ה קוק שליט"א
צריך לזגזג את הדברים ברוח הקדש
פעם אחת אמרתי לפני רבינו חידוש מיוחד שעלה ברעיוני בסגנון הנפלא שלמדנו ע"פ דרכו, לאחר ששמע את הדברים אמר לי: "החידוש נפלא ויש בו טעם זקנים, אך עדיין לא הושלם ויש לזגזג אותו ברוח הקדש"...
לא הבנתי מה פשר המילה "לזגזג", רק הבנתי שתוכן כוונת רבינו היא שיש להעביר את החידוש בכור המבחן ע"פ ענינים דקים ועמוקים כראוי למי שידו שולטת בכל פרד"ס התורה ושורה עליו רוה"ק.
היום בשיעור בפני חברים מקשיבים ספרתי את הדברים ואמרתי שאינני יודע מהיכן הביא רבינו את המילה "לזגזג", וגם לא ידעתי מה משמעותה בדיוק.
והעירוני שאמנם אין למילה הזו מקור בתנ"ך וגם אינה מצויה כלל בכל כתבי חז"ל, אך פעם אחת מצאנו את המילה הזו בירושלמי נדה (פרק ג סוף הלכה ג) דאיתא שם, "אֵי זֶהוּ שָׁפִיר מֵרוּקָּם שֶׁאָמְרוּ? כָּל שֶׁתְּחִילַּת בְּרִיָּיתוֹ דּוֹמֶה לְרָשׁוֹן [מין ממיני החגבים] אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּמַיִם מִפְּנֵי שֶׁהֵן עָזִין וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ [שמפסידים צורתו] אֶלָּא בְּשֶׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָתוּן וּמְזַגְזֵג [יורד בנחת ומזכך. פני משה]. וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ אֶלָּא בַּחַמָּה. ע"כ.
נמצא כוונת רבינו שיש לזכך את הדברים במתינות ועי"ז להביא דבר מושלם, ולשונו של רבינו לשון של זהורי'ת, וכל מילה מגובה ממקור נאמן, ואם ריק הוא – ממני [ע"פ הירושלמי (ריש פאה) עה"פ בדברים (לב, מז) "כי לא דבר ריק הוא מכם" וכו'. ע"ש].
תתפלל עלי שיהיה לי רוח הקדש
לפני כמה שנים נכנסתי לחדרו של רבינו שליט"א עם אב שכול שבתו נפטרה בתאונת דרכים מחרידה, רבינו אמר לו, "אני מתבייש ממך, ותדע לך שכעת אתה נמצא במצב כ"כ נשגב - שאתה יכול לבקש מה' שיהיה לך רוח הקדש".
הלה אמר לרבינו אני לא מסוגל לבקש את זה אני מרגיש כל כך רחוק, [רבינו כדרכו סובר שיש ללכת על כל הקופה ולא להצטמצם בבקשה ובפרט בעת כזאת אשר קרבת ה' עצומה דייקא בשיא הצער].
משראה רבינו שהאב אינו יכול לקבל את הדברים, אמר לו רבינו "אז תתפלל עלי שאני יקבל רוח הקדש, זה אתה כן יכול"...
אמרתי לאותו יהודי, יש לרב כבר רוה"ק, רק תתפלל שזה יתמיד כל הזמן בלי הפסקה, ואמר רבינו, "אל תאמר ככה, זה מקלקל את כל הברכה, איזה רוח הקדש יש לי, יש לי רוח הטומאה, שיתפלל עלי שתצא ממני רוח הטומאה ואקבל רוח הקדש"...
יש החושבים שכוונת רבינו לזכות להשגת רוה"ק לדעת דברים וכו' וכו', ואלו דברי הבל, דבר פשוט הוא שעיקר כוונת רבינו לבקשת "ורוח קדשך אל תקח ממני" (תהלים נא, יג), שהיא הבקשה על מצב של שיא הדביקות בהשי"ת, והדבר מתבטא במושג "רוח הקדש".
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.