קול ההלכה מול חוצפת ההשתקה: מדוע מנסים לחקור רב
בן תשעים?
הסערה הציבורית והמשפטית שהתעוררה סביב גילוי
הדעת של הרב גדליה אקסלרוד, רב קהילת חב"ד בחיפה ולשעבר אב בית הדין הרבני
בעיר, חשפה פעם נוספת את הפער העמוק שבין השפה ההלכתית המסורתית לבין השיח הפוליטי
והתקשורתי בישראל. בעוד שגורמים שונים במערכת הפוליטית והמשפטית מיהרו לתקוף את
הרב ודרשו לפתוח נגדו בחקירה פלילית, זו חוצפה שאין כדוגמתה וניסיון פסול להשתיק
פוסק הלכה ותיק הממלא את חובתו הדתית והמוסרית.
חובתו של פוסק הלכה מול מציאות ביטחונית
בעולם
ההלכה, פוסק ותיק ומנוסה אינו פרשן פוליטי המביע דעה אישית, אלא מי שתפקידו לברר
מהי עמדת התורה ביחס למציאות המשתנה. הרב אקסלרוד, שחיבר ספרי הלכה רבים וכיהן
עשרות שנים בתפקידי דיינות, ניגש לסוגיית הרכבת הממשלה והישענותה על מפלגות ערביות
מתוך פריזמה הלכתית מובהקת: דיני פיקוח נפש והגנה על חיי אדם.
גילוי הדעת נכתב מדם ליבו מתוך דאגה כנה לביטחון
תושבי ישראל. כאשר קיימת סכנה של השענות פוליטית על גורמים שנמנעו מלגנות בחריפות
מעשי טרור וטבח נגד יהודים או שהביעו יחס סלחני כלפי ארגוני טרור כדוגמת חמאס,
השתיקה של רב בישראל אינה באה בחשבון. התורה מצווה "לא תעמוד על דם
רעך", ומטילה על מורי ההוראה את האחריות להתריע בשער. מה ציפו המבקרים שיעשה
רב בישראל מול מה שהוא תופס כסכנת נפשות? שינהג במוג לב, יפחד ויסתיר את פסק
ההלכה? הרב אקסלרוד לא ביקש להתסיס איש, אלא מילא את ייעודו הרוחני כפי שהוא מבין
אותו.
החוצפה שבקריאה לחקור זקן הרבנים
הדרישה
של גורמים פוליטיים ומשפטיים לגרור לחדרי חקירות רב הקרוב לגיל תשעים, איש תורה
וחסד שהקדיש את כל חייו למען עם ישראל ומערכת המשפט הרבנית, היא חציית קו אדום
וכעזות מצח. העליהום הציבורי והאיום בהליכים פליליים נגד תלמיד חכם בגילו המופלג
מבטאים אובדן דרך מוחלט וזלזול בכבוד התורה ובמעמדם של רבנים בישראל.
זאת אכיפה בררנית וצביעות בשיח הציבורי. בזמן
שנבחרי ציבור, אנשי אקדמיה ופרשנים משתמשים דרך קבע בביטויים קיצוניים נגד יריביהם
הפוליטיים ומאשימים אותם בהרס המדינה ובסכנה קיומית מבלי שאיש מעלה על דעתו לפתוח
נגדם בחקירה, הרי שכאשר רב מתרגם את חרדתו הביטחונית לשפה של פסק הלכה, מופעלת
נגדו מערכת לחצים דורסנית.
הפער שבין מושגים הלכתיים לבין פרשנות תקשורתית
המונח "דין
רודף". בשיח הציבורי הכללי, המושג הזה נקשר מיד לאירועים טראומטיים מן העבר
ולחשש מאלימות פיזית. אולם בעולם בית המדרש, למושג "רודף" יש משמעות
עקרונית ורחבה. בספרות ההלכתית, הגדרת מהלך מדיני כ"רדיפה" נועדה להמחיש
את חומרת התוצאה האפשרית – פגיעה בחיי אדם – ולהבהיר כי אסור לשתף פעולה עם מהלך
כזה. אין מדובר בהיתר לאנשים פרטיים ליטול את החוק לידיהם או לפגוע פיזית בנבחרי
ציבור, דבר שאסור בתכלית האיסור על פי ההלכה והחוק כאחד.
עמידה איתנה מול לחץ ציבורי
העובדה
שהרב אקסלרוד בחר לעמוד מאחורי דבריו ולא לחזור בו חרף המתקפות, זה ביטוי לאומץ לב
ציבורי ולנאמנות לאמת התורנית. בעידן שבו אישי ציבור רבים ממהרים להתנצל תחת לחץ
תקשורתי, עמידתו האיתנה מדגישה את התפיסה שלפיה דברי הלכה אינם כפופים לתקינות
פוליטית או לאיומים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.