סיפורים נדירים ועובדות מיוחדות מתוך
שיעור מיוחד לכבוד הרה"צ הטברייני ר' מסעוד מלול זצ"ל
מקורב ומשב"ק של סידנא בבא סאלי זיע"א
מורי ורבותי, אתמול [ח' מרחשון] היה יום פטירת אחד מהצדיקים של עיר הקודש טבריה – רבי מסעוד מלול עליו השלום, הוא גם היה פה בבית כנסת [היכל משה מיכאל], יש תמונה שלו עם "בבא חאקי" מרמלה [רבי יצחק אביחצירא, האח של בבא סאלי], הבבא חאקי נהרג בתאונה כשחזר מביקור בבית אחיו הבבא סאלי.
ידוע אצל משפחת אביחצירא היו כמה וכמה פעמים הריגות. רבי יצחק אביחצירא שהיה הדוד של בבא סאלי - וקבור בטולאל שבמרוקו, הוא נהרג בידי גויים. וגם רבי דוד אביחצירא, אחיו הבכור של הבבא סאלי, עטרת ראשנו, גם הוא נהרג – הרג אותו המושל בריסאני כשהכניסו אותו בתותח, שם אותו בתותח. ועוד יש כמה.
גם רבי אלעזר אביחצירא עליו השלום, רבי אח של רבי דוד אבוחצירא, נהרג בידי פורע רשע אחד מאלעד ביום חמישי בלילה, ערב שבת קדש פרשת מטות מסעי כידוע. השם ישמור ויציל! אתם רואים, רבי דוד אביחצירא מקבל קהל, הוא יושב בתוך הדלפק הזה לבד, הוא לא מתרועע ליד אנשים. יש אנשים מטורפים, כמו עכשיו איזה נבלה אחד גם כן הרג את הרב הצדיק ר' עמוס גוויטע מנתניה.
אחרי שרבי אלעזר נרצח, הרצח היה ביום חמישי בלילה, במוצאי שבת ממש יומיים לאחר מכן – הרב קוק אמר לי: "אני פה בלילה הרבה לבד מתפלל ערבית", אז הרב היה מתפלל ערבית כל הלילה, הוא אמר, "רק שלא יבוא מישהו לפה ויהרוג אותי גם כן". ככה אמר לי הרב קוק. יש מטורפים שיש להם מצוה להרוג את מי שהם חושבים שהוא משיח בן יוסף, מטורפים!
טוב, עכשיו לעניין שלנו: הרב מסעוד מלול הוא היה פה מסתובב בין האנשים כמו איש פשוט. אני זכיתי פעם שהמנוח יהודה לוי ז"ל לפני אולי 17 שנה בערך אמר לי: "אני עושה בבית סעודת מצוה, תבוא, תבוא". באתי, איפה הוא הושיב אותי? ליד רבי מסעוד מלול! לא נעים לי. אומר לי: "אתה פה, זה המקום שלך, תשב פה לידו". אמרתי: אם כבר אני כבר נמצא ליד רבי מסעוד מלול, אשמע ממנו איזה דבר טוב.
אני שמעתי שרבי מסעוד מלול היה מקורב מאוד גדול לבבא סאלי, וכשבבא סאלי היה בא לטבריה פעמים לא מעטות, הוא היה בא לרבי מסעוד. יש פה אנשים שראו והיו, וגם בני משפחת אביחצירא, כולם עברו תחת שבט ביקורתו של רבי מסעוד מלול. הוא המלמד! רבי דוד מנהריה למד אצלו. [אחד מהקהל: רבי דוד היה מביא לי ספר כל פעם ואומר, "תן את זה לרב מסעוד"]. הוא לימד אותם טעמי המקרא, הוא לימד אותם מלא עניינים.
בבא סאלי היה סומך עליו, וגם תמיד הוא היה אומר: "אני רוצה רק שרבי מסעוד מלול יהיה חזן", אבל הוא לא היה קורא לו "מסעוד", למה? כי אבא של בבא סאלי גם קראו לו רבי מסעוד. ואף על פי שכבר אבא שלו נפטר, וגם אם זה בחייו, אם זה לא בפניו יש היתר, אלא אם כן שם פלאי וכו' – הבבא סאלי לא יכל להגיד את המילה "מסעוד" כי זה שם של אבא שלו. אז מה הוא היה קורא לרבי מסעוד? היה קורא לו "בבַא ענא חזן", ככה היה קורא לו. הוא היה החזן שלו! זה סיפר לי יוסי מלול, הבן של רבי מסעוד, הבבא סאלי היה אומר, "רק הוא יהיה חזן", והוא היה עושה אצלו בבית סעודות ודברים.
ופעם אחת הוא אמר [כשהיה בבית ר' מסעוד בליל י"ז בתמוז]: "יכולתי להביא את המשיח ונטרפה השעה". והיו פה הרבה סיפורים גדולים. הרבה אנשים סיפרו לי שהם היו באים לבית הזה של רבי מסעוד כשהבבא סאלי היה נוכח, וראו בעיניים שלהם איך בבא סאלי מוזג מבקבוק אחד ערק ל-100 אנשים, כאן בשיכון ד', התחוללו פה ניסים ופלאות, לא פשוט!
וגם ג'נאן [שמעון כהן] שיהיה בריא, שהוא גם כן מרוקאי, הוא סיפר לי שיום אחד רבי מסעוד שהיה גר לידו, אמר לו: "הבבא סאלי אצלי, הוא רוצה ללכת לקברי צדיקים, אין מי שיקח אותו". אתה מבין? היום אם בבא סאלי ירצה משהו – מסוקים, מטוסים, פליי דובאי, מי לא יעמוד בשבילו? תראה מה היה פעם, איזה פשטות היתה! אמר ר' מסעוד לג'נן: בבא סאלי רוצה ללכת לרבי מאיר, לרבי שמעון, לכמה מקומות, אתה מוכן לבוא? אז שמעון כהן אמר אני בא, היה לו רכב בשם "אופל", בבא סאלי ישב מקדימה. אמרתי לשמעון ג'נאן: "מה בבא סאלי עשה כל הדרך?", אומר: "כל הדרך היה עם הידים שלו ככה, ואומר פיוטי קודש ובוכה בהתרגשות".
הוא אומר: "כשהגענו למירון, אמר לי בבא סאלי: "תעצור פה, לרבי שמעון לא עולים עם רכב, לרבי שמעון עולים ברגל וכולי האי ואולי". כמו שרבינו חיים בן עטר זיע"א היה עולה על ארבע, והיה אומר: "איך אני עולה במקום אש להבת שלהבת", ככה מעיד רבי אברהם אשכנזי במכתב שלו בספר "כבוד מלכים" של הרב העליר. הוא אומר שם במכתב: "אבותינו אמרו לנו, שרבי חיים בן עטר היה עולה על ארבע, והיה אומר: 'איך אני מעיז להתקרב לרבי שמעון?'". היום אנשים עושים שמה נפנף, כאייף, אהלים, צחוקים! אדוני, רבי שמעון כאן – "בראשית" ראשי תיבות: רבי שמעון בר יוחאי אור תורה, טיהר העיר טבריה, כל הסודות גניזים ביה. זה לא פשוט שבאים לקברים האלה.
הרב קוק שיחיה אמר לי, שהוא הולך לעשות תיקונים ברבי מאיר בעל הנס, אתם יודעים, הוא הולך הרבה פעמים לרבי מאיר, לפעמים משתטח שמה על הקרקע, הוא לא נכנס ממש לציון, אבל הוא הולך סמוך בפתח. אז כמה פעמים הוא עושה תפילות למטה, רחוק בכלל מהציון. אמרתי לו: "למה?", אומר: "כשאני בדרגה רוחנית גבוהה אני מעיז להיכנס" – הוא לא נכנס לקבר, רק לכניסה של הציון – "אני מעיז לעמוד בחוץ", ואומר: "כשאני לא בדרגה רוחנית גבוהה, אני לא מעיז אפילו לעלות, אני עומד מלמטה להתפלל". אנחנו באים לרבי מאיר, אוכלים מע'מולים, אוכלים פופקורן, כאייף בתוך הקבר, סלפי על הקבר! הלו! הלו! תקשיב מה אומרים לך, צדיק העולם כאם, זה לא נועד בשביל זה! הרב קוק ממשיך ישועות במקומות האלה, הוא יודע, הם יודעים הצדיקים מה זה המקומות האלה.
בקיצור, נחזור לענין, לא נאריך עכשיו מענין לענין, אמרתי לרבי מסעוד כשישבתי לידו "רבי מסעוד, אולי כבודו יספר לי איזה מעשיה אחת על הבבא סאלי, ככה משהו מיוחד?", אמר לי: "אני אספר לך". הייתה לו ענוה גדולה לרבי מסעוד! אמר: "יום אחד היינו בסעודת מצוה עם בבא סאלי", אומר: "עשו סעודת חתן וכלה, והיה שמה בדחן, מביאים בדחן בשביל השמחה, אגרא דבי הלולי מילי (ברכות ו ע"ב), מצוה לשמח את החתן והכלה בדברים". שמעתי מרבי יוסף כהן זצ"ל, [אבא של רב דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון] שאמר על פי הגמ' (סוטה יז ע"א) איש ואשה שזכו – שכינה ביניהם, י' באיש וה' באשה (רש"י שם), אבל אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, על כן צריך לשמח את החתן והכלה - בשביל שיהיה להם הרבה שמחה, ואז יהיה להם הרבה שכינה.
אבל הבדחן הזה, עף על עצמו! יש מילים חדשות בדור הזה – "עף על עצמו", דעתו זחה עליו, כמו שכתוב "דעתו זחה עליו". בבא סאלי יוֹשֵב, והוא מדבר. בסדר, נתנו לך להגיד בדחנות, אבל יש גבול! בבא סאלי יושב פה, זה סבודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה, זה השראת שכינה! מה עשה בשביל הבדחנות? אמר: "מורי ורבותי, קהל קדוש, חתן וכלה, קהל קדוש ויקר, בואו יחד ונתפלל על סידנא בבא סאלי שהקדוש ברוך הוא יחזיר אותו בתשובה שלמה"...
אנשים לקחו סכינים, מזלגות, כפות, קערות! קמו לרגום אותו באתרוגיהם, יש גבול, מה זה הצחוק הזה?! בבא סאלי מר דיינא, גאון עולם, קדש קדשים, בעל מופת, גדול הדור! מה זה? אנשים חושבים בבא סאלי זה רק סעודות... לא יודעים שהוא היה דיין ויודע את כל התלמוד בעיון", תראה רק את ההקדמה שלו ל"רישא וסיפא", שהלכו לרבי חיים קניבסקי שיפענח את החרוזים שכתב שם מזוהר ומדרשים, פחד פחדים!
אבל בבא סאלי נתן דפיקה על השולחן, אמר להם: "טיפשים! עד שיש מישהו שמעתיר עלי שאחזור בתשובה, שאני כל כך זקוק לזה, אתם במקום להגיד אמן ולהתפלל עלי – זה מה שאתם עושים"?! היום מישהו מברכים אותו 'שתזכה לחזור בתשובה שלמה', הוא נפגע! מה, אני נראה לך עבריין? כאילו בשביל לחזור בתשובה צריך להיות 500 חורים באזן ו-700 קעקועים בגוף, ושערות של ראסטות... אדוני, עם הכובע והחליפה ועם כל השישיות שלך – קוראים לזה שישיות פה בטבריה לפאות – לפעמים אתה צריך יותר לחזור בתשובה שלמה ממישהו בלי כיפה - עם הגאווה הסרוחה! ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי, תראה איפה בבא סאלי היה, עד היכן תבע את עצמו.
סיפר לי הבן של רבי מסעוד, שפעם אחת היתה לו שריפה בבית. אתם זוכרים, אני לא היית פה. אמרו לו: "אבא, אין מה לעשות, חייבים לצאת לתקופה, נעשה שיפוץ משהו". אמרו: "יאללה, כבר עושים שיפוץ - עד הסוף". הלכו הביאו לו שם דלתות מיוחדות, דברים טובים, שיפצו את כל הבית מהמסד ועד הטפחות, עשו אותו דליקטס כמו שאומרים. רבי מסעוד נכנס, ראה את כל מה שעשו בפאר, אומר לי הבן שלו: "אבא שלי, אני שומע אותו אומר בערבית: 'אינשאללה ישרף הבית עוד הפעם!'".
למה אני מספר את זה? אנחנו לפעמים על איזה שטות בבית כבר מתרגזים. תקשיב מה צדיקים אומרים במקום כל היום להתעסק בעולם הזה – לא צריך, תחשוב שבסוף הולכים לקבר, שמה אין שיפוצים. לא צריך יותר מדי, זה דבר אחד.
עוד הנהגה של רבי מסעוד: פעם היו פה מוניות צהובות, אתם זוכרים, נוסעים מוניות צהובות, וגם בשבת הרבה פעמים המוניות הצהובות האלה היו נוסעות. אז אומרים: "נהגים גויים" וכו', "זה לא פשוט בכלל, זה חברה יהודית, כל הגויים עובדים של היהודי", וזה בעיה גדולה. ומי עולה בכל המוניות? רק יהודים עולים פה! אומר רבי מסעוד, כמו שאמרתי לכם, היה איש פשוט, רכב לא היה לו להסיע את בבא סאלי, אתה מבין? אז הוא היה נוסע באוטובוסים, לפעמים המונית היתה באה קודם האטובוס, אבל רבי מסעוד לא עולה למונית, אומר: "הלב שלי לא נותן לי לנסוע ברכב שנוסע בשבת.!"
זה דבר מאוד מאוד מיוחד. אנחנו צריכים ללמוד מהאנשים הגדולים האלה שישבנו בתוכם וזכינו להיות במחיצתם. לא עשו משהו מיוחד וגדול לכבוד רבי מסעוד מלול, מרוב שהוא היה עניו, ככה הרב קוק אמר לי על רבי חיים קנייבסקי: "ההספדים שלו היו בושה, הוא לא נספד כהלכה". אומר: מרוב שהוא היה עניו הוא הצליח להוריד לכולם את האפשרות לשבח אותו. הוא לא הכיר את עצמו בכלל, מרוב שהוא היה עניו, אז איך אחרים יכירו אותו?!
צריכים ללמוד מאורחותיהם, מהמעשים הטובים שלהם. יהי רצון שזכותו תגן בעדנו, אמן ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.