.על מה עלינו לבלבל את השטן?

 

.על מה עלינו לבלבל את השטן?

הרב אליעזר שמחה ווייס

״וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ״

אנו נמצאים עתה בחודש אלול, וההכנה לראש השנה כבר החלה. חז״ל אומרים:

״למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו. אלא למה מריעין? כדי לערבב השטן״
)ראש השנה טז, א(

חז״ל קושרים את תקיעת השופר בראש השנה לעניין של ״לערבב השטן״. גם כמה ממנהגי הימים הללו קשורים לעניין זה. אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה, ובראש חודש תשרי אין אנו מברכים את החודש כבשאר חודשי השנה. גם תקיעת השופר בחודש אלול, מלבד היותה הכנה ליום הדין והתעוררות לתשובה, קשורה למהלך זה של ערבוב השטן.

אך יש לשאול: כיצד אפשר לערבב את השטן שנה אחר שנה באותם אמצעים? הרי הוא כבר שמע את תקיעות אלול פעמים רבות. הוא מכיר את מנהגי ראש השנה ויודע היטב שבבוא חודש אלול מתחילה ההכנה ליום הדין.

אפשר לומר שאין הניסיון של שנה אחת דומה בהכרח לניסיון של השנה שלאחריה.

חובותינו אינן משתנות. עלינו לעבוד את ה׳, לשמור על קדושת הבית, לחנך את ילדינו בדרך התורה ולהישאר נאמנים לתורה. אבל הניסיונות העומדים בפנינו משתנים.

הניסיון שעמד בפנינו בתשפ״ו אינו בהכרח הניסיון שיעמוד בפנינו בתשפ״ז. העולם משתנה, והדרכים שבהן היצר הרע מבקש להחליש את האדם באמונתו ובנאמנותו לתורה משתנות אף הן.

לכן עלינו לדעת בכל שנה מחדש עם אילו ניסיונות אנו מתמודדים וכיצד עלינו לעמוד בהם.

הדבר בולט במיוחד במציאות שאנו נמצאים בה כיום. אנו רואים שוב גילויים של אנטישמיות גלויה, ולעיתים אף מעשי אלימות קשים. יהודי נדרש להתמודד עם מציאות שבה עצם היותו יהודי עלול להפוך אותו למטרה.

זהו ניסיון מיוחד. עלינו לעמוד איתן ביהדותנו, לחזק את ילדינו בזהותם היהודית, ולא לתת לפחד או לאווירה שסביבנו להחליש את מחויבותנו לתורה ולמצוות.

גם בארץ ישראל אנו עומדים בפני פערים גדולים בין חלקים שונים של החברה היהודית. הדבר מורגש בחיים הציבוריים, בחברה ולעיתים אף בתוך המשפחה. עלינו לדעת כיצד לחיות במציאות הזאת מבלי להתפשר על נאמנותנו לתורה, ומאידך גיסא מבלי להביא לפירוד ולשנאת חינם בין יהודים.

אלו הם חלק מנסיונות הדור שלנו. עלינו להכיר את המציאות שבה אנו חיים ולחשוב כיצד בן תורה צריך להתמודד עמה.

הדבר נכון במיוחד בחינוך. החובה להעביר את התורה מדור לדור אינה משתנה. התורה היא אותה תורה, ועקרונותיה אינם משתנים. אבל הניסיונות של כל דור שונים, ועל ההורים והמחנכים לדעת כיצד לחזק את הילדים ולעזור להם לעמוד בניסיונות המיוחדים לזמנם.

״חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ״
)משלי כב, ו(

התורה אינה משתנה. אבל עלינו לדעת כיצד לחנך את ילדינו לתורה וליראת שמים בתוך המציאות שבה הם חיים, וכיצד להכין אותם לניסיונות שיעמדו בפניהם.

מה שהיה מובן מאליו לדור אחד אינו תמיד מובן מאליו לדור הבא. ההשפעות שפעלו על דור אחד אינן בהכרח אותן השפעות שיפעלו על הדור הבא. הדרכים שסייעו לנו לעמוד בניסיונות העבר אינן בהכרח מספיקות לניסיונות של היום.

כך גם בעבודת ה׳ האישית של כל אחד ואחד.

אלול אינו רק זמן שבו עלינו להיזכר במה שעשינו בשנה שעברה. עלינו לשאול את עצמנו: מהו הניסיון העומד בפניי עכשיו?

מה השתנה בי? מה השתנה בביתי? מה השתנה במצבם של ילדיי? ומה דורש ממני תשומת לב אחרת?

יש סכנה בכך שאדם סומך יותר מדי על ניסיון העבר. הוא עלול לחשוב שמכיוון שכבר התמודד עם ניסיון מסוים, הוא יודע כיצד להתמודד עמו גם עכשיו. אבל המציאות משתנה, ולעיתים אותו ניסיון עצמו מופיע בצורה אחרת.

השטן אינו צריך לבוא בכל שנה באותה צורה. די לו למצוא פתח אחר, בזמן אחר ובדרך אחרת.

אולי זהו חלק ממה שאנו מבקשים בתפילתנו:

״וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ״

אנו מבקשים מהקב״ה להסיר מאתנו את המכשולים העומדים לפנינו ומאחורינו. אבל מוטל עלינו גם להכיר את המכשולים העומדים בפנינו בדור הזה. עלינו לדעת ממה עלינו להיזהר, היכן אנו צריכים להתחזק, ומה דורש מאתנו עמידה גדולה יותר.

זהו אחד מחשבונות הנפש של חודש אלול: לא רק לשאול במה עלינו להתחזק, אלא גם האם אנו מתמודדים נכון עם הניסיונות העומדים בפנינו.

הניסיון משתנה. התורה אינה משתנה.

תפקידנו הוא להכיר את ניסיונות הדור ולהתמודד עמם בכוחה של התורה, שהדריכה את כלל ישראל בכל הדורות.

לכן השאלה אינה רק במה עלינו להתחזק יותר ממה שעשינו בתשפ״ו. עלינו לשאול גם: מה עלינו לעשות אחרת בתשפ״ז?

על מה עלינו לבלבל את השטן בתשפ״ז?

זו השאלה שעלינו לתת עליה את הדעת כאשר אנו מתכוננים לראש השנה. אם נעמוד על כך בכנות, נוכל להיכנס לראש השנה מתוך חשבון נפש אמיתי ומתוך הכנה ראויה ליום הדין.

הרב אליעזר שמחה ווייס