המתחזה:
עופר וינטר מעתיק את מזימת בנט כדי להפיל את הימין
מאז
שחרורו המהדהד מצה"ל, הפך תא"ל (במיל') עופר וינטר למעין "משיח
שקר" של הימין הישראלי. הציבור הלאומי, הצמא נואשות למפקדים עם סכין בין
השיניים, נותר שבוי בנוסטלגיה של דף המפקד ההוא ממבצע "צוק איתן" וקריאת
"שמע ישראל". הוא סומן באופן אוטומטי כאנטי-תזה המושלמת למטכ"ל
המכובס, המורתע והממלכתי. אך הפיכתו של וינטר לאייקון ימני היא עיוורון פוליטי
מוחלט, נאיביות מסוכנת וטעות אסטרטגית קשה. ניתוח קר ואכזרי של עמדותיו המקצועיות,
רמיזותיו המפותלות והמפה המפלגתית של בחירות 2026, מגלה אמת מטלטלת: עופר וינטר
חד-משמעית אינו שייך לגוש הימין. הוא מתווה מסלול פוליטי ציני שמריח כמו שכפול
מדויק של הונאת המאה של נפתלי בנט.
האשליה
סביב וינטר מתנפצת ברגע שמקלפים את הרטוריקה הלוחמנית ובוחנים את המבחן העליון:
המדיניות הביטחונית במלחמה. לאורך המערכה הקיומית והממושכת, התקבע נרטיב שקרי לפיו
וינטר מייצג את הקו ההתקפי ביותר. המציאות הפוכה לחלוטין. וינטר מעולם לא תמך
במדיניות ההתקפית, העיקשת ובאסטרטגיית הניצחון המוחלט של בנימין נתניהו. בעוד ראש
הממשלה הוביל קו בלתי מתפשר של לחץ צבאי רציף, כתישת מעוזי האויב ללא רחם וסירוב
מוחלט לתכתיבים בינלאומיים שיסכנו את עתיד המדינה, וינטר נותר כבול עמוק בתוך
הקונספציה הישנה של מערכת הביטחון. הוא החזיק בתפיסות המטכ"ליות המוכרות
שמאמינות בסבבים קצרים, מהלומות כירורגיות ויציאה מהירה – דוקטרינה פחדנית שמחזירה
אותנו לאחור במקום להכריע. הימין האמיתי דורש ריסוק טוטאלי ושינוי גבולות; וינטר,
במסווה של לוחם חזית, נותר שפוט של התפיסה הרופסת ממנה נפלט.
אך
הראיה המרשיעה ביותר לבלוף של וינטר אינה טמונה רק בעברו הצבאי, אלא ברמיזותיו
הפומביות האחרונות, שחייבות להדליק נורת אזהרה אדומה ובוהקת. בהתבטאויותיו
האחרונות פלט וינטר משפט מחושב, מתחכם ומסוכן: הוא הדגיש שכעת נתניהו הוא
מנהיג הימין, והוסיף בניסוח קריפטי: "שימו לב למילים – כעת הוא המנהיג וכן,
אני תומך".
המילה
"כעת" היא לא פחות מפצצה פוליטית מתקתקת. אין כאן שום תמיכה אידיאולוגית
עמוקה או שותפות גורל עם המחנה הלאומי, אלא הצהרה טקטית, זמנית, חמקמקה ומותנית.
וינטר אומר בגלוי: "נכון לרגע זה, כשהקלפיות טרם נפתחו והכוח אצלו, אני מיישר
קו". הצופים החדים חטפו כאב בטן מרוב דז'ה וו. הטקטיקה הזו, הניסיון לקרוץ
לבייס הימני תוך השארת פתח מילוט בגודל של משאית ליום שאחריי, היא העתק-הדבק מצמרר
של אותה חתימה מבישה של נפתלי בנט באולפן ערוץ 14 ערב בחירות 2021. גם אז בנט חתם
בשידור חי שלא ישב עם השמאל ולא ימליך את לפיד, תוך שימוש במילים מכובסות ותנאים
מתלים, וכולנו זוכרים באיזו מהירות המילים הללו נזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה
בשביל כיסא ראש הממשלה. וינטר משכפל את המזימה הזו במדויק: תמיכה מותנית בנתניהו
כקומבינה לגניבת קולות מהימין, כדי להעביר אותם ביום פקודה לגוש השמאל במסגרת
ממשלת "שינוי" או "ריפוי" מדומה.
ההתייצבות
של וינטר מחוץ למחנה מקבלת משנה תוקף נוכח המפה הפוליטית המזוקקת של בחירות 2026.
במערכת הבחירות הגורלית הזו אין יותר מקום לבלופים, למכבסות מילים או למפלגות
אווירה במסווה ימני. ישנן רק 5 מפלגות ימין אמיתיות במגרש. חמש המפלגות
הללו מוגדרות על ידי קווים אידיאולוגיים נוקשים: מחויבות טוטאלית לארץ ישראל,
התנגדות מוחלטת למדינה פלסטינית, דחיפת מערכת המשפט לתיקון עמוק מהשורש, וניהול
מלחמה ללא פשרות וללא התחשבות בלחצי האמריקאים.
כל מי
שמנסה להמציא "ימין חדש", "ימין ממלכתי" או "ימין
חילוני-ליברלי", שבסופו של דבר מתכנס לשותפות עם גוש המרכז-שמאל, הוא מתחזה.
עופר וינטר, בסירובו העיקש להתחייב לבלוק הימין האמיתי וברמיזותיו החלקלקות, מציב
את עצמו מרצון מחוץ לחמש המסגרות הללו. הוא בוחר להיות הסוס הטרויאני שנועד לפצל
את המחנה הלאומי, לשאוב קולות ימין תמימים ולהעניק את השלטון על מגש של כסף לשמאל
באריזה נוצצת של "ביטחוניזם אמיץ".
הציבור
הימני בישראל כבר שילם מחיר דמים יקר על נאיביות. הוא למד על בשרו שכיפה על הראש,
עבר קרבי מפואר ורטוריקה יהודית באולפנים אינם ערובה למדיניות ימין. מי שמשתמש
במילה "כעת" כדי להגדיר את נאמנותו לגוש, מסמן לבוחרים שלו שהוא כבר
מתכנן את הזיגזג המפותל של מחר בבוקר. עופר וינטר הוא איש צבא עתיר זכויות, אך
בפוליטיקה של 2026 הוא מייצג את שיאה של הקונספציה ואת הסכנה הגדולה ביותר ללכידות
הימין. בבחירות שבהן יש רק 5 מפלגות ימין ברורות, כל מי שמחפש נתיב עוקף אינו אלא
נוכל פוליטי במסווה של מפקד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.