וינטר
וינטר מייצג הבטחה גדולה. בשמאל יש הרבה מפלגות עם שמות חדשים, ובימין אין. וינטר מייצג את הרוח החדשה של הימין. אנשים טובים, חדשים, שרוב אנשי הימין אוהבים לאהוב. הנה, סוף סוף דבר חדש שאפשר להזדהות איתו, ולא אותם אנשים בליכוד, בציונות הדתית, אצל בן גביר או במפלגות החרדיות. סוף סוף הימנים יכולים לנשום אוויר רענן, כפי שהיה מצופה לאחר השבעה באוקטובר.
וינטר גם התנהל בצורה מאוד חכמה עד כה. הוא עבד עם היועצים הטובים ביותר בימין. לקח את הזמן ועבד על הרשימה הרבה מאוד זמן. אסף את המועמדים בפינצטה ושמר על מידור ברמה הגבוהה ביותר. גם אירוע ההשקה היה מוצלח. ובחשבון הכולל, הוא אכן הצליח לייצר הייפ בימין: משהו חדש קורה!
החשדנות מלשכת ראש הממשלה נדמתה כפרנויה והיסטריה. הנה, ביבי חושש מדמות חדשה שתאפיל עליו. ובכלל, ממה ביבי חושש? הרי וינטר הוא הכי ימני שיש. הוא בעד הגירה מעזה ובעד הכרעה. "צריך להכריע", הוא קורא בביקורת מימין כנגד נתניהו.
גם ליברמן אומר שצריך להכריע. גם ליברמן אומר שהוא הכי ימני שיש (קצת יותר מלפיד ובנט, ואילו איזנקוט הוא מרכז). בין ליברמן לוינטר יש יחסי קרבה מאז שהאחרון כיהן כמזכ"ץ שלו. ולליברמן יש תכנית סדורה להיות ראש ממשלה, ולכן הוא מתעקש שלא להודיע מראש שיתמוך באיזנקוט, ראש המפלגה הגדולה בימין. כי ליברמן כבר עשה את כל התפקידים, משר ביטחון, אוצר ועד חוץ. נותר לו לכהן כראש ממשלה. הרי בכל זאת הוא כבר בן 70. ואם לא עכשיו, אז לעולם לא.
ובכלל איזה ניסיון פוליטי בכלל יש לאיזנקוט? הוא בכלל לא כיהן כשר עד כה. הוא היה בסך הכל רמטכ"ל, ועוד כושל, כזה הנושא באחריות גדולה לשבעה באוקטובר. גם וינטר מסכים עם ליברמן בעניין זה. הרי איזנקוט היה זה שתקע את הקידום של וינטר. הוא אדריכל הקונספציה, על זה וינטר וליברמן מסכימים.
זה שליברמן רוצה להיות ראש ממשלה, זה ידוע. וזה שוינטר הוא מגלומן, זה גם ידוע (דרך אגב, אין רע להיות מגלומן, כל עוד הרגליים שלך על הקרקע, והיהירות שלך לא מערערת את שיקול דעתך). וינטר רוצה להיות שר ביטחון, ונתניהו לא ייתן לו את זה. כי הוא לא סומך על שיקול הדעת שלו.
ואז פתאום הפרנויה של לשכת ראש הממשלה נראית יותר ויותר ריאלית. שייתכן שנתניהו אכן צודק ויש כאן תרגיל גדול. הרי כל מה שנדרש מוינטר כדי להפריך את הפרנויה הוא לומר במילותיו הוא: "אני אמליץ על נתניהו כמי שירכיב את הממשלה, ועליו בלבד". למה וינטר לא אומר את מה שהוא לכאורה המובן מאליו? למה?
כל עוד וינטר לא נותן ערבויות ברורות לכך שלא יבגוד במחנה הלאומי, כל מי שמצביע עבורו הוא מתאבד שיעי. הוא לא נאמן למחנה, והוא עלול לתת אור ירוק להקים כאן ממשלה שתקבור את הריבונות שלנו לדורות. שמתם לב שהעמדה של וינטר בנושא הדיפ סטייט היא פרווה לחלוטין? כי וינטר צריך את הדיפ סטייט כדי לגרום לתרגיל הזה להצליח.
קשרו את כל זה לצהלה במחנה הרל"ביסטי מהכניסה של וינטר. תראו את "הסקר" ב-i24 של צוריאל שרון, שנראה על פניו שמשרת כל הזמן את האינטרסים שלו (8 מנדטים ועוד באופן אבסורדי מעביר גם את סמוטריץ בניגוד לכל סקר קיים רק כדי לאותת שוינטר לא מקטין את הגוש, אתם מבינים?), בעוד שפילבר ו-13 לא מעבירים אותו את אחוז החסימה. לגבי פילבר, אפשר להבין ולרוב הוא גם מדייק; לגבי 13 – טוב, הם יכולים כך לסגור חשבון עם נטעלי שם טוב, שתובעת אותם במיליונים.
מי שתומך בוינטר כל עוד הוא לא התחייב להמליץ בפני הנשיא לתת את המנדט להקמת הממשלה לנתניהו, הוא אידיוט שימושי של הדיפ סטייט הישראלי. מכיוון שהרשימה של וינטר מורכבת מחיילים שלו ולא מכאלו שיהיו נאמנים לגוש ולנתניהו, יש כאן בעיה רצינית ביותר.
כואב הלב לומר זאת על המועמדים ברשימה של וינטר. רובם המכריע אנשים טובים וראויים. אבל האמת צריכה להיאמר:
קול לוינטר הוא קול לליברמן. וקול לליברמן הוא קול לדיפ סטייט. וקול לדיפ סטייט הוא קול לדיכוי יוריסטוקרטי אינסופי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.