מרן החד"ה קוק שליט"א
סוד אכילת אגוזים בשבת קדש
במסכת שבת (ה ע"ב) מובא ספיקו של אביי לגבי "אגוז" שהיה מונח בכלי, ואולם הכלי היה צף על גבי "מים" - שאינו נחשב כמונח משום שהוא נע ונד, ובא אדם בשבת ועקר את האגוז והוציאו, האם הוא חייב? וצדדי הספק הם: האם יש להתיחס לאגוז איך שהוא ביחס לכלי, והרי הוא נחשב כמונח בכלי, ואם כן הוא חייב. או דילמא שאין מתייחסים לאגוז בפני עצמו אלא לכלי עם האגוז ביחד, והרי שניהם יחד אין הם נחים, שהרי נייד הכלי על פני המים, ואם כן הוא פטור. ומסקינן ב"תיקו".
ואמר רבינו החד"ה קוק שליט"א:
"אגוז בכלי" - זה "גינת אגוז" (שיר השירים ו, יא), דהיינו כנסת ישראל שנמשלה לאגוז, [כמ"ש במדרש שמות רבה (ר"פ תצוה) ואסתר רבה (פרשה ט פ"ב), וראה עוד להלן ממדרש שה"ש], רבה באריכות, ו"צף על פני המים" - היינו "רוח אלהים מרחפת על פני המים", שנדרש בזה "רוחו של משיח", [ראה בראשית רבה פרשה ב פ"ה דדרשי' לד' גליות במילים "תהו בהו חשך תהום", ואח"כ רוח אלהים היינו רוחו של משיח, וע"ע בזוה"ק ח"א דקצ"ב ע"ב, וע' להלן אות יד ואות טז ממדרש שה"ש רבה דבאגוז יש ד' חלקים. ודו"ק]. שבת זה משיח [ולכן המענגה ניצול מחבלו של משיח כמ"ש בשבת (קיח סע"א), ולעתיד לבא "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" כמ"ש בפ"ז דתמיד מ"ד, וכעי"ז בר"ה (לא ע"א) וסנהדרין (צז ע"א). ע"ש], והוא [האגוז דא כנסת ישראל] רוכב על זה. עכ"ד מרן שליט"א. [ואולי יש להעמיק גם במאמר "תיקו" לאור האמור].
שאלתי את רבינו שליט"א אם מכאן יוצא שיש ענין באכילת אגוזים בשבת.
ואמר רבינו שליט"א: אכן זה נאה... אם יש לך אמונה אמתית בזה...
לאחר מכן ראיתי שכבר כתב מהרי"ח סופר זיע"א בס' "כף החיים" (סי' רנ סקט"ו), דטוב להביא בשבת פירות שנמשלו ישראל בהם ובתוכם האגוז. ע"ש. ומאידך גיסא ראיתי מובא שרבינו שניאור זלמן מלאדי כ' בסידורו שאין לאכול אגוזים בשבת. [ובמתני שבת (קכב ע"א) איתא, נוטל אדם קורנס לפצוע בו את האגוזים. וע' ביצה (לד ע"א) אבל מפצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע. ואכמ"ל טפי].
לתועלת שוחרי תורה ותושיה
הנני להביא כאן מאי דאיתא במדרש שיר השירים רבה (פרשה ו)
עה"פ "אל גנת אגוז ירדתי"
א. אמר ר' יהושע בן לוי נמשלו ישראל באגוזה, מה האגוזה נגזזת ונחלפת לטובתה היא נגזזת למה שהיא מחלפת, כשער הזה שנגזז ונחלף, וכצפרנים הללו שנגזזין ונחלפין, כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה, לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם, ומרבין להם עושר בעולם הזה ושכר טוב לעולם הבא.
ב. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר, מה הנטיעות הללו אם את מכסה שרשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות, ואם לאו אין מצליחות, אבל האגוז הזה אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח, כך ישראל (משלי כח) מכסה פשעיו לא יצליח.
ג. א"ר אלעשה לא היה צריך קרא למימר אלא אל גינת ירק, ואמר אל גנת אגוז, אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק.
ד. ר' עזריה אמר תרתי, מה אגוז זה עצו משמר פריו, כך עמי הארץ שבישראל מחזיקין בדברי תורה, הה"ד (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה.
ה. אמר חורי מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת, את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה, כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכפורים ומכפר עליהם, הה"ד (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. [ונאה להביא כאן מה שראיתי מובא בספרים ד"אגוזים" בגי' "בינה" דהיינו סוד יוה"כ כנודע. וכן בגי' "אז לא יחטא"]. וע' חגיגה (טו ע"ב) דדרשו כן בפרטות על ת"ח שסרח שאין תורתו נמאסת.
ו. ר' יהודה בר' סימון אומר מה אגוז זה יש לו שתי קליפות, כך ישראל יש להן שתי מצות מילה ופריעה. [ומטעם זה יש האוכלים אגוז במילה כמ"ש בס' כורת הברית דף קיב].
ז. ד"א אל גנת אגוז, אמר ר"ל מה אגוז זה חלק דתנינן ר' שמעון אומר אף בחלקי אגוזים, וכל מי שעולה לראשו ואינו נותן דעתו האיך יעלה הוא נופל ומת ונוטל שלו מן האגוז, כך כל מי שהוא מנהיג שררה על הציבור בישראל, ואינו נותן דעתו היאך הוא מנהיג את ישראל, סוף שהוא נופל ונוטל שלו מתחת ידיהם, הה"ד (ירמיה ב) קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו וגו'.
ח. ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים, כך הן ישראל בעולם הזה על ידי עונות, דכתיב (איכה ג) הייתי שחוק לכל עמי וגו', אבל לעתיד לבא (ישעיה מט) והיו מלכים אומניך.
ט. ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה האגוז הזה יש בו אגוזי פרך, אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין, כך ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן, ויש שאם אתה תובען הם נותנים, ויש שאת תובען ואין עושין, א"ר לוי מתלא אמר תרעא דלא פתיח למצוותה יהא פתיח לאסיה.
י. ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה האבן שוברו, כך התורה קרואה אבן ויצר הרע קרוי אבן, התורה קרויה אבן, שנא' (שמות כד) ואתנה לך את לוחות האבן, ויצר הרע קרוי אבן, שנא' (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם, א"ר לוי למקום ארימון שהוא משובש בגייסות, מה עשה המלך הושיב בו כוסטריינים בשביל לשמרו כדי שלא יקפחו לעוברים ולשבים, כך אמר הקדוש ברוך הוא תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן, תהא האבן משמר האבן.
יא. ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה אינו יכול לגנוב המכס שלו שהוא נשמע וניכר, כך הם ישראל כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שאינו יהודי, למה שהוא ניכר, הה"ד (ישעיה סא) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.
יב. ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה השק מלא אגוזים בידך את נותן לתוכו כמה שומשמים כמה חרדלים והן מחזיקין, כך כמה גרים באו ונתוספו בישראל, הה"ד (במדבר כג) מי מנה עפר יעקב.
יג. ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה את נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה, כך הן ישראל לקה אחד מהן כולן מרגישין הה"ד (במדבר טז) האיש אחד יחטא וגו'.
יד. אמר ר' ברכיה מה אגוז זה עשוי ארבע מגורות והסירה באמצע, כך היו ישראל שרויין במדבר ארבע דגלים ארבע מחנות ואהל מועד באמצע, הה"ד (במדבר ב) ונסע אהל מועד.
טו. ד"א אל גנת אגוז ירדתי, זה העולם, לראות באבי הנחל, אלו ישראל, לראות הפרחה הגפן, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, הנצו הרמונים, אלו התינוקות שיושבין ועוסקין בתורה ויושבין שורות שורות כגרעיני רמונים.
טז. ובתנא דבי אליהו אליהו רבה (פרשה יח) איתא, מה אגוז זה יש בו ארבעה בתים, כך כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו, יש בו חכמה ובינה דיעה והשכל וכו'. ע"ש המשך המאמר השייך לזמני תשובה.
י"ז [גימטריא אגוז]. והמעיין בספר זהר הקדוש ותיקוניו ובזהר חדש ימצא עוד עשרות סודות בפסוק "אל גנת אגוז" הנ"ל. לך נא ראה.
בברכת שבתא טבא
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.