סודי רזיא
ממרן החד"ה קוק שליט"א
אודות שם קדוש "פנל" מתוך ע"ב שמות
אכתוב כאן דבר נשגב שזכיתי לשמוע מפי מרן החד"ה קוק שליט"א ימים ספורים קודם חוליו הנורא, ה' ישלח דברו הטוב וירפאהו מהרה, אכי"ר.
א. מתוך ע"ב שמות הקדש הידועים בפסוקי "ויסע ויבא ויט", זורח באורו שם "פנל" והוא שם העשרים ברשימת ע"ב שמות ["ישר ישר דישר"].
ב. לאחרונה אמר מרן החד"ה קוק שליט"א דידוע ששם זה הוא ר"ת "פזר נתן לאביונים", וכפי שמובא בכוונת המשנה (פ"ז דמקואות מ"ד) "נפל" לתוכו יין וכו', [שהיא ראש לאותיות "נשמה" בלימוד משניות דעילוי נשמה, וכמבואר כל זה בביאורים על לימוד משניות לע"נ].
ג. והוסיף רבינו שליט"א בבכיה, דהטעם ששם זה ניצב במספר "עשרים", כיון שמגיל עשרים מתחילים הדינים על הנשמה, וכמ"ש בשבת (פט ע"ב) דל עשרים שנה דלא ענשת עלייהו, והלא הכא בתיקוני דין הנשמה עסקינן כמבואר, ומצא מין את מינו וניעור.
ד. וכבר ביארנו במקו"א דאדה"ר נענש בידי שמים רק בגיל כ', שהרי יצירתו היתה כדמות אדם בגיל כ' כמבואר בחז"ל, [וכששמע זאת רבינו שליט"א קליס לה טובא].
ה. כתיב בפרשת בלק (כד, ד) "נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם", ופרש"י, "ומדרשו, כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו, ונופל על פניו, לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו".
ו. ובפירוש ר' חיים פלטיאל שם כתב, "נפל וגלוי עינים. אמרו רבותינו מפני שלא היה מהול היה צריך ליפול, ורמז יחזה נופל וגלוי עינים, ס"ת למפרע מילה".
ז. ואיתא בסנהדרין (קה ע"א) א"ר יוחנן בלעם וכו' קוסם באמתו היה, כתיב הכא נפל וגלוי עינים וכתיב התם "והמן נפל על המטה" וגו'. [ופרש"י דקוסם באמתו היינו כגון מעלה בזכורו, וב"ענף יוסף" שם פי' שבלעם היה עושה זאת ע"י הוז"ל. וראה מש"כ מהר"ל מפראג בחידושי אגדות שם].
ח. ומשמע דפיזור ממון לאביונים שנכתב בלשון "פזר נתן לאביונים" [ר"ת נפל] דייקא, מכפר על עוון פגם הברית [שהוא עיקר הדין כמ"ש בספרים], וכנודע בסוד "וקבץ פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ", אשם שם כוונת קיבוץ כל נדחי עמו ישראל ואסיפת כל ניה"ק שנטמעו בקלי' ע"י העוונות.
ט. וחזינן בלישנא דעלמא על חטא פגה"ב ש"נופלים" בו, ומשמע גם שהוא משורש "נפל", כי בהוז"ל מפסיד עולם מלא של אדם שהיה ראוי להוולד, וא"כ נפילתו גופא היא מצב ד"נפל" שלא יוכל להתפתח.
ט. וזה סוד "צדקתו עומדת לעד", "עומדת" דייקא, לאפוקי ממצב "נפילה" המושרשת ב"נפל וגלוי עינים" שנאמר בבלעם הרשע שמעלה בזכורו ועוסק בהוז"ל.
י. ובזה יתבאר הא דקודם תפלת "עמידה" יש לתת פרוטה לעני, כי בזכות "צדקתו עומדת", זוכה להיות "עומד לפני המלך", בבחי' "סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים". וסמיך ליה "פותח את ידך" שהוא שפע הפרנסה [השייך ביסודו לצדקה ואכמ"ל], וידוע שבסדר יושר דע"ב אתוון רק ב' שמות מתחילים באות פ', והם "פנל" הנ"ל ו"פאי". ודו"ק כי הרבה יש להרחיב.
יא. וראה זה פלא כי "נפל" גימטריא "כסף", להורות שע"י הצדקה זוכים לצאת מקלי' "נפל" הנ"ל בבלעם והמן הרשע, שהם תפוסים בכיסופין של שקר ותאוה, ולא שייך אצלם נתינה אלא לקיחה, ובלעם רע עין ונפש רחבה כמ"ש "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" וכו', והמן הרשע איש צר [עין] ואויב וכו', והוא משרי פרס שבה קלי' הקמצנות כנודע מרבינו צדוק הכהן מלובלין זיע"א שלזה תקנו לנו משלו"מ ומתנו"ל לאפוקי מקלי' צרות עין הנ"ל.
יב. והנה לשון המשנה במקוואות הנ"ל, "נפל לתוכו יין או מוחל ושנו מקצת מראיו אם אין בו מראה מים ארבעים סאה הרי זה לא יטבול בו", ומאחר עלות שמשנה זו קשורה בשם פנל העשרים של הדין ואנן במיתוק הדין עסקי', ומצא מין את מינו והראה שהצדקה ממתקת את הדין [דייקא בענין שלפנינו], א"כ איפה בהורמנא יש לנו לפרש המשנה על מצות הצדקה וכדלהלן:
הנה הנותן צדקה לעני והעני בוש בקבלת הצדקה, יצא שכרו בהפסדו, ובגמ' חזינן כמה מסירות עשה מר זוטרא בהסתרת הצדקה, וזה עיקר המצוה ע"י מתן בסתר" שעליו דייקא נאמר "יכפה אף", ואם נפל לתוכו של העני יין או מוחל, דאזיל סומקא ואתי חיורא (ב"מ נח ע"ב), ואפי' לא היה בו אלא שינוי מקצת מראיו, כבר יש כאן טעם לפגם, ולא יטבול בו – היינו שלא תהיה לו טהרה מעוונו ע"י סוג צדקה שכזה שנמצא שוברו בצדו, ובעינן שיהיה בו מראה מים מ' סאה, וכמ"ש משלי (כז, יט) "כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם", היינו שתהיה הרגשת העני בנעם עם הנותן ללא שום חציצה.
הרבה הרבה יש להרחיב ולסלסל בהני מילי שהם כמים שאל"ס, והבאתי כאן מה שאמר רבינו שליט"א עם מה שעלה בדעתי כעת בס"ד, תן לחכם ויחכם עוד ועוד.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.