זה קורה אחת לכמה שנים והשנה זכיתי לכך, נולדתי בה' באייר תאריך שנקבע ל'יום העצמאות' של מדינה חילונית שקמה בארץ ישראל, והשנה הם הקדימו אותה לג' באייר ושחררו אותי מן ההתלבטות איך לנהוג ביום שכזה. מצד אחד יום הולדת שלי, יום של חשבון נפש כללי, ומאידך יום שמחייב חשבון נפש בחיי הגלות הקשה והמסובכת שהיא כל כך מורכבת, מדובר בגלות בתוך כמה גלויות, אבל על כך אכתוב בל''נ בפוסט אחר, כאן אקדיש את השורות לחשבון נפש האישי שלי, מה השגתי בחיי ומה עלי עוד לעשות, הזמן רץ וכל יום שעובר מתקרבים לעולם שכולו טוב, ועד לאותו זמן עלי לעשות כל מה שבכוחי להסביר ולפקוח עיני תמימים שלא ליפול בפחים שלפניהם
יצאתי לדרך קשה ומטלטלת לפני כחמישים שנה, קיבלתי החלטות לשנות ולתקן עיוותים שהיו אז בחברה החרדית, זה נראה היה כדבר שלא שייך ואי אפשרי, אבל החלטתי לזרוק את עצמי לכבשן פתחתי עיתון עצמאי משלי דבר שאיש לא האמין שזה שייך בציבור החרדי שנשלט על ידי כמה שהשתלטו על הציבור, הם עשו הכל למנוע זאת ממני, והקב"ה נתן לי את הכוחות להילחם בהם כמה שנים טובות, ניצחתי אותם, פרצתי את הדרך לעיתונות חרדית עצמאית בלתי תלויה, ומשם עברתי את כל התלאות של החיים בבחינת שבע יפול וקם ומציאות היא כאשר הייתי בגיל 28 לא האמינו שאחיה עוד שנה אחת, והיום אני בתוך שנות השבעים שלי חי וקיים ובמלוא הכוחות. נלחמו בי אריות, ואת כולם עברתי, הם היו בטוחים שיקברו אותי חיים, שילמו לרוצחים 'חרדים' עשרות אלפי דולרים על מנת לרצוח אותי, ומן השמים גלגלו שהם טעו ותפסו את הרב אליעזר זילבר הי"ד הכניסו לו 11 פעם את הסכין לצד לבו, הם היו בטוחים שתפסו אותי. מי ששילמו היו ראשי סאטמאר ומי שביצעו היו הקמב"ץ של 'העדה החרדית' עם אכזר שעבד בחדר האוכל של פונוביז' שהגיעו במיוחד לניו יורק, לחמו בי שנים בכל תחום אפשרי ומן השמים שמרו עלי
פיזית לא היה שייך כבר לפני עשרים שנה שאחיה, וגם כאן ראיתי ניסים. לפני חמש שנים היו מי שהספידו אותי, ולא רק שהתחזקתי הפכתי פיזית לצעיר יותר בעשרים שנה, דבר שמחייב אותי לעשות את מה שאני עושה
רבים וטובים שואלים אותי לשם מה אני צריך את זה. אני בגיל שאחרים כבר בפנסיה, לא חסר לי ב"ה דבר, אני מסודר לכל החיים, חיתנתי את הילדים יש לי ב"ה נכדים ונינים, זה הזמן לסכם את החיים. ההגיון אומר כי זה הזמן להתחיל לארגן את הספרים. כתבתי בחיי יותר ממאה ושבעים אלף דפים חומר שכולו נפץ, וכולם בארכיון שלי, כאשר מצד אחד אני אומר לעצמי מדובר בכל כך הרבה חומר ולא אספיק בחיי לסיים אותם אם לא אתחיל לזרז את העבודה הזו, אבל מן העבר האחר האם מותר לי לעצור כאשר כל כך הרבה קורה וחייב שיהיה מי שילחם בכל כוחו בסתימת פיות ובהשתלטות של יחידים על הציבור. זו הייתה מטרת חיי בתחילה, ובה אני עוסק זה שנים, וכל עוד שלא קם דור חדש אשר ימלא את התפקיד הזה, איני יודע אם אני יכול לעצור כאן. אני חי בזכות העבודה הזו, וכל עוד שיש לי את הכוחות אני חייב לעשות זאת
מעטים יודעים, כי כל מה שאני עושה זו עבודה של אדם אחד, אנשים רבים מתפלאים איך יתכן שגם כאשר הייתי לפני שנים בבית חולים הבלוג הופיע. מהמיטה שלי בבית חולים עשיתי אותו, אני טס בין מדינות, והבלוג עולה במטוסים, כמעט ולא החסרתי יום פרט להיכן שבדרך הטבע זה היה בלתי אפשרי
כותב לי נכד של הרב שך, כאב לו על מה שכתבתי על סבו, הוא מתנצל וכותב כי הוא יודע כי התנהגו עימי בצורה לא יפה ואף אסורה, אבל שואל אותי לשם מה לי לחיות בבית הסוהר, החיים שלי הם חיי בית סוהר, תצא לרחוב תהיה עם אנשים תהנה מן החיים, היה מספיק, אכתוב לו כאן, כי אני חי עם מטרה בחיים, וכל עוד שהקב"ה נותן לי כח אמלא אותו ואשיג את כל אשר הצבתי לעצמי. חוללתי מהפכה ענקית ברחוב החרדי במשך השנים בהרבה תחומים שהיום ב"ה עוסקים בהם, מה שאז כולם פחדו לעסוק, וכל עוד שאני יכול ומסוגל, כל יום שאני לא עושה פירושו יום שהחמצתי בחיים
נכון, אין זה קל למלא כמה תפקידים בו זמנית, אני עסוק ממוקדם מאוד בבוקר עד שעות הערב המאוחרות, אבל יש לי סיפוק בחיים, אני אדם מאושר שמח טוב לי ומודה לה' על כל רגע שנתן לי
ביום ההולדת הנוכחי, אני חש טוב מפני שזה 'יום העצמאות' שלי, יום שכולו שלי בלי ערבוב של מחולות הורסי תורתנו הקדושה
מברך אני כאן את כל הקוראים שלי במשך שנים רבות שה' יתן להם את כל אשר הם זקוקים להם
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.