ביום
חמישי האחרון, על רקע נופיו המרהיבים של רמת ויזניץ , התקיימה ברית מילה
לנכדו של האדמו”ר מסערט ויז’ניץ, אירוע שהיה אמור להיות שמחה גדולה לחסידות
ולמשפחת האדמו”ר. אך במקום חגיגה, הפך האירוע למוקד של כאב, מתח ומחלוקת
עמוקה שטלטלה את הקהילה. במשך שבוע שלם התפשטו שמועות על גזרות חדשות,
סנקציות והחלטות תמוהות שהטילו צל כבד על המאורע. הברית, שהתקיימה ב”ים של
דמעות עם המון מלח”, כפי שתיאר זאת אחד המשתתפים, הפכה לסמל של קרע ופילוג,
כאשר במרכזה עומדת דמותו של הרב חיים מאיר הגר, אבי הבן, שפרץ בבכי היסטרי
לאורך כל הסעודה, כואב את המסכת הקשה שעבר בשבוע האחרון.
*סערת הברית: גזרות, סנקציות ופחד*
האירועים
שהובילו לברית החלו כבר שבוע קודם לכן, כאשר האדמו”ר מסערט ויז’ניץ החל
להוציא הוראות תכופות וגזרות חדשות. בתחילה, הוחלט על שינוי מפתיע במיקום
הברית, לאחר מכן שונתה מתכונת האירוע, ולבסוף הוטלו סנקציות חמורות על
האדמו”ר מויז’ניץ מרכז, הסבא השני של התינוק. החסידים, שציפו לחגיגה
משותפת, נתקלו באווירה של מתח וחשש.
בניסיון להבין את המתרחש,
פנינו לחסידים שונים, אך נתקלנו בחומה של שתיקה ופחד. “כאילו אנחנו בצפון
קוריאה”, תיאר זאת אחד המקורבים, שהסכים לדבר רק בתנאי שלא יצוטט בשמו.
לאחר הבטחות חוזרות ונשנות לשמור על אנונימיות, הוא שיתף: “הכל זה חיליש.
הוא השליח של האדמו”ר, אבל הוא פועל בדרך של טרור וכוחנות. רוב החסידים לא
מתעניינים במחלוקות האלה ולא רוצים להיות מעורבים, אבל המיעוט שרוצה להרגיש
קרוב לאדמו”ר חייב לעשות את רצונו של חיליש, אחרת הם נרדפים על ידו ועל
ידי אביו”.
*חיליש: דמות מרכזית במחלוקת*
דמותו
של חיליש, בנו של האדמו”ר, עומדת בלב הסערה. לפי המקורות, חיליש אינו חושש
להשתמש בשפה גסה וזולה, להשתלח באנשים שאינם נרצים לו ולנהל את החסידות
ביד קשה. “הוא מדבר בין קבוצות חסידים כאילו הוא בשוק”, סיפר אחד המקורבים.
“מי שלא סוגד לו או לאביו נרדף בלי רחמים. כל מי שמקורב חייב להוכיח
נאמנות דרך רדיפה וטרור של אחרים”.
השיא, לדברי המקורות, התרחש
דווקא ביום הילולת הצדיק המכונה “אהבת ישראל”, יום שבו הקהילה אמורה לחגוג
ערכים של אחדות וסליחה. אך במקום זאת, האירוע הפך למחזה כואב של מחלוקת.
האדמו”ר, שרבים ציפו ממנו להוות דוגמה לויתור וסלחנות, נראה כמי שממשיך
ללבות את אש המחלוקת, מתעקש על קו נוקשה ומסרב להתפשר.
*השבוע האחרון: הסתה וקרע*
בשבוע
שקדם לברית, קרא האדמו”ר לאסיפות שבהן ליבה את המחלוקת והסית להחרפת
המאבק. חיליש, מצדו, לא הסתיר את כוונותיו. בשיחה עם אחד המקורבים, הוא
הצהיר בגלוי: “אני מחכה ליום שבו אוכל לזרוק ביצים שוב, כמו שזרקתי על
משפחת שפיץ. אני לא מתבייש. אני לא נותן לאבי לעשות שלום איתם”. לדבריו, אף
שהאדמו”ר מביע לעיתים רצון לשלום, חיליש מתנגד לכך בתוקף וממשיך לעודד
שנאה ורוע. “השנאה מפעמת בו”, אמר המקור, “וספק אם אי פעם יהיה שלום כל עוד
הוא מעורב”.
*האם יש תקווה לשלום?*
המחלוקת
בין האדמו”ר מסערט ויז’ניץ לאדמו”ר מויז’ניץ מרכז אינה חדשה, אך היא הגיעה
לשיאים חדשים בברית זו. חסידים רבים חשים תסכול עמוק מהמצב, במיוחד לאור
העובדה שהאירוע התקיים ביום הילולה של צדיק שסימל אהבה ואחדות. “איך יכול
להיות שדווקא ביום כזה אנחנו עדים לקרע כזה?” שאל אחד החסידים בכאב. “האם
זה באמת נכד של הצדיק ‘אהבת ישראל’?”
השאלה הגדולה שמרחפת מעל
הקהילה היא האם יש סיכוי לשלום. כל עוד דמויות כמו חיליש ממשיכות לנהל את
המחלוקת ביד קשה, והאדמו”ר אינו מצליח או אינו רוצה להתעלות מעל המחלוקות,
נראה כי הקרע רק ילך ויעמיק. החסידים, שחלקם הגדול מעדיף להתרחק מהפוליטיקה
הפנימית, ממשיכים לקוות לשינוי, אך רבים מהם חשים כי התקווה הולכת ודועכת.
*סיכום: ים של דמעות*
הברית
, שהייתה אמורה להיות רגע של שמחה ואחדות, הפכה לסמל של כאב ופילוג.
דמעותיו של הרב חיים מאיר הגר, שזרמו לאורך הסעודה, היוו תמונת מראה למצב
הקשה בחסידות. בעוד החסידים ממשיכים לחפש תקווה לשלום, המחלוקות והגזרות
ממשיכות להטיל צל כבד על הקהילה. האם יגיע יום שבו ים המלח יהפוך לים של
שלום? לעת עתה, נראה כי הקהילה תמשיך לשוט בים של דמעות

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.