חיינו עם תקוה שיתאוששו יקלטו ויבינו כי הם תושבי ארץ ישראל ארץ שהיא קדושה לנו ולאבותינו, זו תשפיע ותעודד פריחה יהודית בכל תחום, היו זמנים של הרבה תקוה במיוחד בתקופה שהתרבו בעלי התשובה, אבל קרה משהו שגדולי ישראל האמיתיים הזהירו מפניה בתחילת קום המדינה, וזו המציאות המפלגתית החרדית שגררה אותנו למצב של התמודדות ומלחמה מול מי שביקשו לכלותינו בהקמת הציונות ולא הצליחו, וקיוו כי אולי ב'מדינה' יצליחו מה שלא הצליחו בעבר
קרה עוד משהו ששינה את המפה מקצה לקצה, קם דור חדש אשר לא ידע אידיאה חילונית, מזרחיסטית וחרדית, דור שמבקש לחיות כמו כל הגויים, התרוקנו מכל אידיאה וערך יהודי, התורה והמצוות הם עבורם נטל, ואלו ניצלו מצב שנוצר בגלל טעות חרדית והיא הקמת מפלגות חרדיות, הדור החדש לא מבין עוד את ההבדלים האידיאולוגיים ותובעים 'שוויון' במה שלא שייך, אבל אינם קולטים ומבינים מדוע זה בלתי אפשרי
מחלוקת קשה פרצה בהקמת המדינה על השאלה האם להקים מפלגות חרדיות, היו מי שחזו את העתיד כי עדיף שהחרדים לא יהיו חלק מן המפלגות, ושהחילונים מכל הקצוות ירדפו אחרי הקולות שלנו, זה ייטיב לנו, בכל התחומים ובמיוחד ביחס לתורה ומצוות, וכך יבטיח את הקיום היהודי. המציאות שערבבו דת ופוליטיקה גרמה להמאיס אצל רבים מן החילונים את הדת, והיום חשים בה עד כדי מאבק בתפילות יום הכיפורים, הנחת תפילין ועוד עניינים כאלו, נוצר תהום בין מה שאמורים היו להיות אידיאות והובילה אותנו למצב של שיח בין חרשים אף אחד לא מבין את השני
עוד קרה וחמור פי כמה. בדור של הקמת ה'ציונות' ידעו והבינו שני הצדדים מה קורה. ה'ציונים' ביקשו לבנות יהודי חדש כזה שמנוכר מתורה ומצוות לטענתם זה מיושן ואין לו עוד כל מקום בזמנינו, אלו קיוו להחדיר אידיאה משלהם בדור הבא אחריהם, הצליחו בשנים הראשונות כשהקימו קיבוצים ולחמו מלחמות סוציאליסטיות, חגגו את חג הפועלים, מפ"ם דאז סימלה את המציאות הזו, הייתה אז גם מפלגה קומוניסטית בישראל, מה קרה לכל אלו, במשך השנים הם נמחקו, הם לא הצליחו להקים דור ממשיך, עד כדי שהקיבוצים אמורים היו להיות היום חצי מן המדינה, והם נמחקו כליל, הדורות אחריהם העדיפו חיי קפיטליסטים ולא נלחמים עוד על סוציאליזם וסטליניזם כפי שהיה אז
נקלענו למצב של מלחמה 'פרקטית', החילונים רוצים 'שוויון' בכל, ואילו אנו החרדים טיפשים מטופשים הלוחמים גם ל'שוויון' עם החילונים בתחומי החינוך ועוד, ולא קלטו כי הם כורים לעצמם בור. אם אנו שווים בתקציבים אנו שווים גם בשירות בצבא למרות שמדובר בצבא מחלן. החילוני של ימינו לא מבין מה זה צריך להפריע אם הדור הבא יהיה בלי כיפות, ההיפך, בעיניהם זה יועיל למדינה זו תהפוך להיות מודרנית יותר, דרכם של החרדים בעיניהם פרימיטיבית ולא צריך אותם יותר
עד לפני שנה בערך כאשר נקלענו למצב של מבוי סתום, הייתה תקוה כי המאבק על 'חוק הגיוס' ימשך שנים כפי שהיה עד אז ובינתיים הבחורים החרדים יוכלו ללמוד יקבלו דחיה עד לסיום הלימודים. בשנה האחרונה ברור היה כי זה לא יוכל לקרות יותר בית המשפט מאלץ את החרדים ללכת לצבא, ואין לחרדים ברירה אלא להכריז על מלחמה אידיאית כזו אשר גדולי התורה קוראים כי אסור לציית לחוק שמטרתו לחלן את החרדי
ראשי הצבא ניסו תחילה להתחכם ולטעון שאפשר להיות דתי בצבא, אבל הבינו כי מזרחיסט אינו חרדי, וכל עוד שלא ימצאו מסגרת חרדית זה לא יעבוד. הקימו מסגרת שהיא למחצה לשליש ולרביע, מי שנמצאים שם רחוקים מאוד מלייצג את האידיאה החרדית. אין שם אחד ויחיד שיקום ויכריז כי הוא לא ציוני ולא לאומי מפני שחרדי אינו יכול להיות כזה. ומי שלא שר את 'התקווה' הולך למעצר כפי שזה קרה להרבה חרדים בצבא שלא שרו
המצב הזה החמיר בשנה האחרונה לא רק בין חרדים לחילונים גם המזרחיסטים ניצבו לצד החילוני והפכו להיות המסיונרים שלהם ונאבקים בחרדים לשרת בצבא ציוני ולאומי, הם לא מבינים מה רע בכך. הם כל כך שקועים בסטרא אחרא הציונית שאינם מבינים מה רע בכך, ועתה החרדים נאלצים להיאבק בחילונים ובמזרחיסטים שלא תופסים ששירות של חרדי בצבא ציוני זה כמו להכניס את היהודי למנזר נוצרי
איני מאשים כאן רק את החילוני והמזרחיסטי, הרבה יותר אשמים הנציגים החרדים בכנסת שלא הבהירו במשך השנים כי אנו שונים מהם, ובעיקר שלא הכריזו שוב ושוב מעל גבי במת הכנסת מה ההבדל בין חרדי למזרחניק ולחילוני, אם זה היה חודר היכן שהיה צריך לחדור הם היו מבינים כי יש להם בעיה עמנו, והיו חייבים לחפש פתרונות אחרים. לדוגמא היו מארגנים שירותי עזרה וסיוע לצבא במסגרת חרדית כזו שמחוצה לה, במקום שלא מסכן את העתיד היהודי שלך. הבעיה היא שהם לא רוצים להכיר בארגון כלשהו, הם רוצים שכל חרדי יילך לצבא מחלן
ולאותם אלו חרדים טיפשים המנסים לטעון כי הצבא לאו דווקא מחלן, אלו מוכיחים בורות נוראה, הם לא חרדים. מפני שאם היו חרדים היו קולטים שגם אם חרדי יוצא מן הצבא בלבוש חרדי, השקפותיו משתנות מן הקצה אל הקצה , הציונות והלאומיות אינן זרות לו יותר, וכאן החורבן
חיים אנו במצב של גלות בתוך גלות, נותרנו לבדנו מול כולם, ואין לנו מנוס אלא להילחם על עתידנו האידיאי, להבטיח כי החרדי הוא חרדי במאת האחוזים אם הוא מתבדל, אינו ציוני ואינו לאומי, חי על פי הלכה במיוחד במצב של חוק שסותר את ההלכה. עבורנו ההלכה קודמת לחוק במדינה יהודית, ואם זה לא מקובל עליהם, אין לנו עימם כלום, נחיה אנחנו בפינה שלנו, ונפרוש מהם בכל, איננו רוצים קשר עם מי שלא מאפשרים לנו לחיות את חיינו על פי אמונתנו
הצביעות החילונית והמזרחיסטית מרחיקה כל כך. הם מכירים באנשי תועבה, הם מכירים באתאיזם ובעוד דברים כאלו, אבל אינם מכירים ב'אידיאה החרדית'. זה מוכיח כי יש לנו עסק עם מי שמבקשים את נפשנו ולא עם מי שזקוקים לנו כחיילים בצבא. אם אתם יכולים לחיות עם תועבה וליברליזם שהיא יסוד הטינופת של דורנו, אז תתרגלו לחיות עם יהודים אמיתיים מי שמבטיחים את העתיד היהודי. להכיר בתועבה ולא להכיר בעתיד היהודי היא ההוכחה הכי גדולה כי הם מבקשים את נפשנו
חיים אנו בתקופת שמד, ואין ברירה אלא להילחם עד כדי מסירות נפש ממש. מדובר בזמן שאין כל דרך להקל, במצב הזה חייבים ללכת עד הסוף עד שננצח את האוייב הקשה המבקש לחסל את עתיד העם היהודי
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.