רגעי השבוע - פרשת במדבר

 רגעי השבוע - פרשת במדבר

החיים האמיתיים והמאושרים של יהודי / כך נבנית עיירה של תורה וחינוך כתשובת המשקל / ספר התורה שמחכה לשלום בין מדינות / אחדות במקום בו נפתח בית הספר היהודי הראשון ברוסיה


א. כי הם חיינו

ראיתי אותו עומד מזמזם לעצמו בשקט מנגינה עליזה, מתכנון להכין לעצמו כוס קפה. כול כולו שמחה עם שלווה שבאה לידי ביטוי בכל הליכותיו. 'גוט שבת' אמרתי לו והוא השיב לי בברכה עם חיוך רחב. 'אתה נראה מאושר מאד' הוספתי בתגובה.

'אכן, מאושר ביותר' - ענה לי. זה היה בשבת הקודמת, שבת מברכים סיון, ב'גרישא'ס צימער' בבית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה'. עמדתי לידי אחד המתפללים, אבא למספר ילדים כ"י, מהדמויות הקבועות בבית הכנסת. והוא המשיך מיד, גם בלי שהתבקש: 'אם אתה רוצה לדעת מה זה אדם מאושר באמת, אני הדוגמא'… הוא לא חיכה לתגובתי, והוסיף: 'ראה, השבת יש לנו שתי פרשיות בהר ובחוקתי, השבת הרי גם שבת מברכים. אני כבר אחרי אמירת כל ספר תהלים כנהוג, כבר סיימתי לומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' על שתי הפרשיות כנפסק בשו"ע, יש לי עוד זמן כעת ללמוד חסידות להתכונן לתפילה - אמור לי אתה, האם זה לא אושר אמיתי?!'.

מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית שכל יהודי מחוייב בו בכל רגע ביממה, כנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך".

בהרבה דרכים אפשר ללמוד. אך ללא ספק, שהגישה הנכונה היא זאת המביאה 'חיות בתורה'  על הפסוק 'וחי בהם' מפרש הרבי: "וחי" – מתי החיים אמיתיים, חיים הראויים לשמם? "בהם" – כשהחיוּת וההתלהבות הן בתורה ובמצוותיה.

זכינו ובקהילתנו רואים אנשים חיים את התורה עם חיות נפלאה. זר הנקלע גם בשעת בוקר מוקדמת מאד בבית הכנסת המרכזי כאן, יעמוד נפעם בראותו זוגות אנשים הלומדים מתוך שמחה וסיפוק. חברותא אחד הלכה, השני חסידות. וכן הלאה. אני לא מהבאים כל-כך מוקדם לבית הכנסת בכל יום, אך השבוע עקב סידורים שונים הצטרכתי להתפלל במניין הראשון ולא הראשי, כמו בכל פעם, התרגשתי לראשות מסביב להרב ישראל פלדשרוב המוסר שיעור מדי בוקר, יושב פסיפס מדהים של אנשים, משכימי קום כמדי יום, מגיעים ממרחקים שונים ושותים בצמא את דבריו.

הדוגמאות רבות ונפלאות, בהם כמובן ההקשבה השקטה מתוך כבוד וצימאון לדרשות והשיעורים הרבים והמגוונים שמוסר בקביעות הרב הראשי הרב לאזאר, לצד שיעורים רבים בבית כנסת וחבורות לומדים בקביעות או בזמן פנוי.

אלו החיים האמיתיים. אלו הם חייו של יהודי, ההוגה בתורה ועושה כל מה שיכול, לנצל ללמוד, להחכים, להתחבר ולדעת, ולזכות בברכה הגדולה אותה אנו מברכים מדי יום: ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, במיוחד  בחג מתן תורה הבעל"ט!


 ב. אכסניה של תורה

במרחק 66 ק"מ מהעיר מוסקבה, שוכנת העיר 'איסטרה', אחת מתוך 39 נפות-משנה של מחוז מוסקבה בירת רוסיה, מחוז המאכלס קרוב לתשעה מיליון תושבים. העיר איסטרה עצמה מסובבת בכפרים ומושבות, והיא נהנית מאוויר טוב בזכות הצמחייה העבותה באזור ונהרות המים הסובבים אותה. לא פלא שמחנות חינוך סובייטים הוקמו בעיר בזמן השלטון הסובייטי, ל'חינוך מחדש' של רבבות ילדים, בהם יהודים רבים.

עם התנערות יהדות רוסיה מעפרה והקמת הקהילות הרבות מחדש בכל רחבי המדינה הענקית, הורגש הצורך המיידי באכסניה ראויה למחנות יהודיים, כדי להעניק בהם מנת יהדות מרוכזת לאלפי יהודים, שעדיין לא מקבלים חינוך יהודי קבוע במשך כל השנה, ובחודשי הקיץ הדבר מתאפשר. כך הוקם המחנה הראשון - ובשמו הרוסי, שבא לשימוש גם בשפת האידיש: 'לאגער' - שנוסד בידי הרב הראשי הרב בערל לאזאר שליט"א, שצפה את החזון עוד לפני כשלושה עשורים, צעד ראשון למהפכת החינוך היהודי, שרוסיה נמצאת בעיצומה והיא מתפתחת ללא הפסק.

מרובה מידה טובה, ושטח ענק של מחנה הקיץ באזור איסטרה שנרכש לפני שנים רבות, עבר בשנה זו שיפוץ מסיבי, בהשקעת דמים מרובים, תוך חשיבה לפרטי פרטים כולל פיתוח סביבתי מפואר על מתקנים חדישים ביותר. נעשו כל מאמץ והשקעה, כדי לשכנע כמה שיותר ילדים יהודים להגיע ולהשתתף במחנות בחודשי החופש מהלימודים בבתי הספר הרשמיים, בחורף ובעיקר בקיץ.

בזוכרי היטב את מראה המקום לפני שנים רבות והשיפוצים השונים שנעשו במשך השנים - שמחתי מאד לראות את התנופה הגדולה בפיתוח המקום. זה קרה אתמול כאשר הגיע מר אנדרי וורוביב מושל המחוז, הנחשב כאזור השני בגודלו לאחר מוסקבה הבירה - לביקור רשמי במתחם זה, כדי לחנוך בהשתתפות הרב שליט"א, את השלב הראשון של עיירת החינוך העתידית, האמורה להתרחב גם עם מתחם מחנה ענק נוסף, העומד במרחק קצר מהמחנה הראשון - ובכך יהפוך האזור למקום בו מתחנכים מדי שנה אלפי ילדים יהודים, בתנאים גשמיים מהטובים בעולם ועם צוות חינוכי מסור ומקצועי.

את המושל ופמלייתו קידמו נשיא איגוד הקהילות ברוסיה הרב אלכסנדר ברדה, ומנהל הקהילה היהודית במוסקבה הרב מרדכי ויסברג. המושל הוזמן על ידם לנטוע עץ בשדרה הראשית, ועמד נפעם מול היופי וההשקעה במקום. במשך שעה ארוכה הקדיש המושל מזמנו, כדי לסייר עם המארחים והנהלת המקום ברבים מהמבנים והמתחמים.  

בעוברו באחד השבילים פגש האורח את חברי אחת מכיתות הלימוד של הישיבה לצעירים "תומכי תמימים", המאכלסים את המתחם בתקופות בהן מחנות הילדים לא פעילים - והוא התעניין בסדר יומם ונושאי הלימודים. המושל לא הסתיר את התפעלותו משקידתם של תלמידים כה צעירים, המשכימים קום מדי בוקר, ועד שעות הלילה יושבים והוגים בתורה הקדושה, כשחדווה גדולה על הזכות ניכרת על פניהם.

הצלחת הישיבה במקום פסטורלי זה, נזקפת לזכות הצוות הגדול של המחנכים, ובראשם ראש הישיבה הרב משה לרמן, לצד המנהל ר' יוסף ויסברג, התלמידים השלוחים והנהלת הקהילה - העושה הכל, למען יוכלו התלמידים להתעלות בתורה וחסידות, ולצמוח לרבנות ושליחות בעוד ערים וקהילות ברוסיה. וחובה וזכות לי, להודות לאכסניה נפלאה זו, אשר שימשה את בניי שיחיו בלימודם בתקופת הישיבה קטנה במשך חייהם.


ג. תורת חסד

לפני מספר ימים, פנתה אלינו סופרת ממוסף למשפחה של עיתון 'המבשר' בארץ ישראל, האוספת חומר לכתבה לכבוד חג מתן תורה, בנושא הכנסת ספרי תורה ייחודיים ומעניינים. לאמתו של דבר, הרי כל הכנסת ספר תורה חדש לבית כנסת או ישיבה, היא מרגשת ועם סיפור העומד מאחורי השקעה הגדולה. אך לפעמים יש סיפורים יוצאי דופן ומיוחדים ביותר. היו כאלו גם ששיתפתי בבמה זו במשך השנים, ממה שהיו כאן בקהילה בכלל ובבית הכנסת המרכזי 'מארינה  רושצ'ה' בפרט.

אמש קיבלתי צילום מהעיתון הטרי, שהתפרסם אתמול לקראת חג השבועות, ובו השיחה שניהלה הסופרת עם זוגתי שתחי', על אירוע כתיבת והכנסת ספר תורה עם סיפור אישי ייחודי ולהלן חלקים ממנו:

"כשהגיע  הרב החסיד רבי יצחק קוגן, מי שמכונה 'הצדיק מלנינגרד', לגיל שיבה, חשבנו על מיזם מיוחד: כתיבת ספר תורה לזכותו. הרב קוגן עומד לימיננו בשנות פעילותנו, לא מעט. בחיוניות, בלהט, בלב חם, ועוזר רבות ל'מרכז החסד היהודי שערי צדק'. הקשר הנפשי החל עוד קודם, מאז עלתה משפחת קוגן לפני כארבעים שנה מפטרבורג ('לנינגרד' באותם ימים) לארץ הקודש, נרקם קשר מיוחד ביניהם לבין הוריו של בעלי והוא זה שהמליץ לרבה של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א, להביא אותנו לשליחות במוסקבה, לפני כחצי יובל של שנים.

עכשיו, החלטנו לכבד את האיש היקר ואציל הנפש במתנה משמעותית: ספר תורה. איך בדיוק עושים זאת? גייסנו ידידים וחברים מהקהילה ומחוצה לה. לא מעט מהם שמחו לתרום לכבוד הרב קוגן, וכשכל אחד מהם תרם פרשה, הגענו לסכום שקרוב ליעד. וסופר? בסיעתא דשמיא, מצאנו במוסקבה סופר סת"ם מומחה, ר' אליעזר בלאנק שמו. הוא יודע לכתוב ב'כתב האדמו"ר הזקן' כפי שהרב קוגן מהדר. במשך כשנתיים, עקבנו אחרי העבודה. בעלי היה חוזר הביתה, ולא פעם מספר עם אור בעיניו, על ההתקדמות: עוד חלק, עוד פרשה, מתקדמים.

ביום ההולדת של רבי יצחק, בחודש תמוז לפני כעשור של שנים, ערכנו חגיגה גדולה במרכז החסד. ממקומי בקהל, האזנתי לדבריו של הרב הראשי הרב לאזאר. הוא הזכיר לכולנו להודות על מה שאינו מובן מאיליו: זכינו, ובשליחות שאליה שלח אותנו הרבי, במוסקבה, נמצא רבי יצחק. אור אהבת ישראל שלו זורח מבית הכנסת "בלשוי ברוניא" במרכז מוסקבה, לכל יהודי ויהודי.

מיד לאחר חגיגת יום ההולדת, נסענו לפגוש את הרב קוגן. ביקשנו, שספר התורה שכותבים לכבודו, יוכנס לבית הכנסת שבכפר החינוך 'אור אבנר' באזור זאריצ'אני ליד העיר ז'יטומיר במערב אוקראינה. 'אחי הצעיר, ר' אברמי אומר', - הסביר בעלי. 'שלמרבה הצער, אין להם ספר תורה כשר משלהם, עבור התלמידים היתומים, שאר תלמידי המוסדות והאורחים הרבים הפוקדים את המקום'. הרב קוגן שמע את הבקשה, ונענה, כמובן, על אתר.

עשר שנים לאחור, בשנת תשע"ה, היה המצב שונה לחלוטין, מבימים אלו. גבול רוסיה – אוקראינה היה פתוח, ועוד התאפשר לעבור מפה לשם. חגיגת סיום כתיבת האותיות היתה מרגשת מאד, ולאחריה, נסע בעלי עם משלחת גדולה ממוסקבה למערב אוקראינה. הטקס החל בסיום כתיבת האותיות בבית הכנסת העתיק של הבעל שם טוב הק' במז'יבוז'. משם, נמשכה תהלוכה רגלית עד לאוהל הק' של הבעל שם טוב, ובהמשך נסעה הקבוצה יחד לקביעת מזוזה ע"י הרב קוגן בבית הכנסת הגדול והחדש במרכז העיר ז'יטומיר שבנה רב העיר הגאון החסיד ר' שלמה ווילהלם.

האירועים רדפו זה את זה, מרגשים, חיים, מלאי חום יהודי, אבל ספר התורה, ככלות הכל, טרם נכנס לבית הכנסת. היה זה השלב האחרון, ובעיני, המדמיע ביותר. עשרות ילדי בית היתומים היהודי במקום, אחזו בידיהם לפידי אש, יחד עם תלמידי החיידר ובית הספר. תחת החופה, בתהלוכה יפהפייה, ריקדו גיסי, מנהל המקום, והרב קוגן, שספר התורה היה לכבודו, עם האורחים הרבים - רבים שהגיעו. כשניגון 'נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא' - ניגון בשפה הרוסית שעוסק ברעיון כי 'אין עוד מלבדו - מלבד הבורא', חשבתי על הילדים האלו, מאיפה באו, באיזו כפירה גדלו ההורים, ופה הם רוקדים שאין עוד מלבדו!

היום, דברים השתנו. לספר התורה המיוחד, שנמצא בתוך ארון קודש היכנשהו, במערב אוקראינה, אין לנו דרך לגשת מכאן, ממוסקבה. אנחנו מתפללים, יום יום, לשלום ולשלווה שיגיעו לאזורנו, ברצות השם. ועד אז, כמה מרגש, שמשני עברי גבול רוסיה-אוקראינה שוקקים לבבות יהודיים אל הספר הזה".

ולתמונת השבוע שלי: כאיש אחד בלב אחד

כהמשך לשבוע שעבר, בה סיפרתי על אירוע שנערך ובמהלכו שיתף אותי הרב הראשי הרב לאזאר שזו עבורו פעם שניה במקום זה, ובפעם הקודמת היה זה לפני כשלושים ושתיים שנה לפני, באחת התקופות הפוליטיות - דרמטיות שהתחוללו אז ברוסיה בכלל ובמוסקבה בפרט, השבוע שוב הייתה סיטואציה מעניינת ואפשר לומר, מעין סגירת מעגל מרגשת.

היה זה במעמד גדול שנערך בראשית השבוע בבית הכנסת "ארכיפובה" שבמרכז מוסקבה, כאשר רב קונגרס יהודי רוסיה ר' אברהם-אדלוף שייביץ והנגיד מר גרמן זכרייב, הזמינו את הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א לשאת את המשא המרכזי באירוע לציון התאריך היהודי של שמונים שנה לנצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית ימ"ש במלחמת העולם השניה, פרי יוזמתו של מר זכרייב, המשקיע בזה כוחות וכספים רבים, ומספר אירועים נערכו במוסקבה ומקומות שונים בעולם.

בהזמנת הרב שליט"א לעלות לשאת את הדברים מעל בימה שלפני הארון קודש, צויין ונאמר שזהו ביקורו הראשון של הרב לאזאר במקום זה, והקהל הגיב בתשואות מחיאות כפיים.

הדברים המרכזיים בדבריו של הרב היו על האחדות שחייבת להיות בין כל היהודים, במיוחד לאור קריאת הרבי לפני כארבעים שנה שיש לנצל את השבת שלפני חג מתן תורה, לשבת של 'כאיש אחד בלב אחד'. הוא המשיך והזכיר את מסירותם של החסידים שפעלו בשנים הקשות בין כותלי מקום היסטורי זה, ואז המשיך וכנראה גם הפתיע את רוב הקהל, כאשר העלה זכרונות אישיים מלפני כארבעים שנה, עת עמד במקום זה, לצדו של השליח הרב זאב קורבסקי, בהקמת בית הספר היהודי הראשון שפעל מספר שנים בקומת עזרת הנשים, בית ספר שבעקבותיו קמה רשת 'אור אבנר', ובה אלפי תלמידים יהודים בכל מדינות חבר העמים. הרב הראה באצבעו כלפיי גלריית העזרת נשים, היכן הייתה הכיתה הראשונה והשניה וכן הלאה - עד שהמוסד התפתח וגדל בכמות ואיכות והיו צריכים לעבור למבנה גדול ומתאים אחר.

לאחר שהרב הראשי נשא 'תפילת קל מלא רחמים' לזכר הקדושים הי"ד, נאמרו פרקי תהלים, והציבור הגדול שמילא את המקום התפזר בתחושה מרוממת של אחדות ואהבה בקהילות היהודיות ברוסיה, שהם סמל ודוגמה לעבודה מתוך שיתוף פעולה למען המטרה הגדולה לקדש שם שמים והכנה ראוייה לקראת חג מתן תורה הבעל"ט.


גוט שבת
וקבלת התורה שמחה ובפנימיות
שייע