אבא מיוסר כותב על מה שעשו המיסיונרים החב"דניקים לבנו - וכי זה שפתח 'אגרות' הוא מזרחניק עם כיפה סרוגה

ר' חיים שלום וברכה 

מנקודת המבט שלי על הפרשה הזאת, הכל מתחיל לפני כשנה. בני שיחי' מודיע לנו שחבר שלו עזב את הישיבה ותכף מתגייס. שואל מה דעתנו. ואז עוד חבר ועוד שכן (ופתאום בחסות המלחמה והמשפיעים חייל הוא שיא השיאים) ועוד שואל מברר, מרחרח. עד שאומר בסעודת שבת אחת - אני רוצה להתגייס לקרבי.

האוכל נתקע בגרון, מחנק, אבל אני לא מאוד מופתע.

חטאו של הבן שלי מתחיל בזה שהוריו חזרו בתשובה אחרי החתונה, עוד לפני שנולד, אבל בעלי תשובה מבוגרים. לא למדתי בישיבה וכך גם היה נראה החסידות והנגלה שלמדתי איתו. מהר מאוד הוא מצא עצמו ואנחנו איתו במוסדות "לא ישיבתיים". היה מרחק עצום בינו לבין בחורים אחרים שלמדו איתו ממשפחות חסידיות גזעיות שהם היו עם בעיות התנהגות שונות והוא היה ילד טוב שלא נגע בזקן ופשוט לא ידעתי ללמד אותו ללמוד.

אז כל הזמן נשאנו את הכאב והקושי, נכון. ועם הזמן ניסינו להסביר איך פלוני בן של שליח וכו' מתנהג כמו פרא אדם עובר כל שו"ע ואסור ללמוד ממנו.

אבל להתגייס?!?

ואיך אוכל להגיד לו לא כשהוא יודע שהוריו היו בצבא שניהם בטרם התקרבו ליהדות בחזרה?

(כאן המקום להעיר בכאב שאם גם אצלכם זה קרה אז תשלחו אותו לקרבי וחס ושלום לא למודיעין או משהו אחר מחשבים שם ההיתכנות שבחור יחזור הביתה עם יר"ש הוא אפסי)

ואז הגיעה בשורה שעזרה לנו בקושי - נפתחה מכינה שמכינה לצבא והיא מיועדת לבחורים מבתים חבדיים. נכון, היום הם לא ממש חושבים חסידות בבוקר ומסתמא יש להם טלפונים ואין שם את"ה, אבל הלכנו בכל זאת לראיון והתרשמנו מאוד מהגישה החינוכית לאחריות אישית. ויש שם עובד סוציאלי חבדניק והמנהל הוא נחמן מודרני אחד הם מספרים נהדר על כל מה שקורה שם ויש טיפולים ושיעורים והתנדבות ומבשלים לבד והשיעורים יהיו חב"ד מלא. גם זה משהו. בהמשך גם מונה שם רב שאומרים שהוא שליח ורב רציני שמבין לליבם של בחורים.

עם החודשים שעברו הצטרפו עוד ועוד בחורים ששמענו עליהם שהם מיועדים.

מה אומר - ציפיתי ששם יבוא עזרי. הבטיחו אפילו הדרכת חתנים מותאמת וכו' הרבה לפני החתונה מכיוון שאכמ"ל ה"י. והתנהלות כלכלית וטיולי שטח שהם כמו בצבא וממחישים כיצד לחיות כמו יהודי אפילו בצבא.

נהדר. אם ממילא החליט להתגייס, אז שיהיה ככה.

ואז פתאום הכל שינה כיוון.

כתבה חריפה שכביכול בשם כ"ק אדמו"ר - שידועה דעתו הק' ששוללת מכל וכל קשר רשמי לצבא - בה כתוב כי הרבי אישר לפתוח מכינה!! לא פחות! ועוד הביאו ראיה מאג"ק לר' שלמה חיים היתכן??!!

לא יתכן הזדעקתי ורצתי לברר הפרטים -

אברך נמרץ מדי איש פרויקטים או שיווק בעמותה נצח יהודה ששייכת לנחל חרדי שמחזיקה את המכינה הוא אחראי על הפרסום הנלוז. אותו אברך כבר כיסח את הזקן והחליף לכיפה סרוגה צמודה, אבל לדבר בשם הרבי הוא יכול עד מחרתיים.

בהשגחה עליונה בנו לומד עם בנינו ואני יודע להגיד בביטחון מלא כי לא הייתי רוצה שהוא ינהיג את האידישקייט של הבן שלי.

ממקורותיי הרבים אני יודע שרב המכינה מתנער מכל וכל אך לא מתחשבים בדעתו - בדיוק כמו בצבא שאני מכיר וזוכר טוב מבפנים שחרדי זה חרדי כל עוד המפקד מסכים. 

אז להעמיד דברים על דיוקם באתי. מלבד אותו אברך מכוסח ואולי מי מהנהלת העמותה כנראה הם רוצים לקרב בחורים שירדו מהדרך אך עדיין שייכים באיזשהו אופן ושיוכלו לחיות בלי בעיות בחיים. את ילדי הרבנים שולחים לעזור בשליחות בסוף העולם וכך מחביאים את העבירות, אצלנו זה על השולחן כי איפה יש להתחבא? מאחורי הטלוויזיה של סבתא? אנחנו צריכים מקום כזה אין ברירה ואפילו שלא יהיה בשם חב"ד כמו שרצה מלכתחילה א' ממנהלי הישיבה המקצועית של בני.

אך ישנו גורם רעשן אחד שאין לו האומץ להרעיש כך בCOL או אפילו חבדאינפו אלא הולך לאתרי חדשות שהם חוצה דחוצה דחוצה ושם מוכר את בנינו ועוד רבים וטובים תמורת מכסות גיוס אולי או לא רוצה לדעת

למה? למה לעשות את זה?

עד שמצאנו מקום שיכול היה להתאים, אתה שורף הכל בשביל איזה פרסומת 

אין לזה ולא היה לזה שום קשר לחב"ד והדבר היחיד שזה נתן מתחת לרדאר מענה לבחורים שקשה להם במסגרות המקובלות. בלי גיוסי תמימים, בלי שכנועים בישיבות, בלי כלום באמת היה טוב שהדברים בכלל היו תחת לא חבדניקים וכך היה עדיף

כותב בכאב

אבא מיוסר החפץ בעילום שמו