ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשפ"ד
יהודי נשלח ברוסיה לכמה שנים בסיביר, יום אחד הוא מקבל מכתב מאשתו שכותבת לו, יש לנו בעיה קשה האדמה שלנו ממש קפואה אני לא מצליחה לחרוש אותה ולא אוכל לשתול את תפוחי האדמה, כך שלא יהיה לנו מה לאכול.
היהודי כותב לאשתו בחזרה "אל תתקרבי לחצר שלנו, שם החבאתי בתוך האדמה את כל כלי הנשק והרימונים, אתם חייבים להזהר לא להתקרב לשם זה מסוכן"
האשה מקבלת את המכתב וכמה דקות אחרי המכתב מגיעים חיילים עם כלים כבדים וחופרים את כל החצר, כשלא מצאו כלום הם עזבו,
אשתו כתבה לו היו כאן חיילים והפכו את כל החצר, עונה לה הבעל, עכשיו את יכולה לשתול את תפוחי האדמה...
היא חשבה שהרסו להם את החצר אבל בעלה שידע שקוראים כל דבר שהוא שולח מצא דרך מקורית לעזור לה לחרוש את האדמה בחצר.
הגמרא בסוף מסכת מכות מספרת על רבי עקיבא וחבריו שהגיעו לירושלים לאחר החורבן, כשהגיעו להר הצופים וראו את ירושלים בחורבנה, קרעו את בגדיהם, כשהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מקודש הקודשים, התחילו חבריו של רבי עקיבא לבכות ורבי עקיבא החל לצחוק, שאלו אותו למה אתה צוחק וענה להם למה אתם בוכים? אמרו לו מקום שאפילו הכהן הגדול היה נכנס רק פעם בשנה וחוץ ממנו אף אחד לא יכול להיכנס לשם ועכשיו שועלים מסתובבים בו ולא נבכה? אמר להם רבי עקיבא לכן אני צוחק, ישעיהו הנביא בנבואותיו אומר שיש לו שתי עדים אוריה וזכריה, אוריה וזכריה לא היו בכלל באותה תקופה ורבי עקיבא לא מתכוון שהם עדים כפשוטו אלא שהנבואות שלהם תלויות אחת בשנייה, אוריה מדבר על החורבן, "ציון שדה תחרש", זכריה מנבא על הגאולה "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" רבי עקיבא אומר עד שלא ראיתי את נבואתו של אוריה מתקיימת במלואה לא ידעתי אם אכן תתקיים הנבואה של זכריה עכשיו אני רואה שנבואת הזעם התקיימה ובטוחני שתתקיים גם נבואת הגאולה. אמרו לו חבריו "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו, פעמיים הם אמרו לו שניחם אותם.
יש כאן כמה שאלות
א. למה הוא שאל למה הם בוכים האם זה לא מספיק מובן? הם רואים את כל החורבן ברור שיבכו,
ב. למה עכשיו שהוא רואה את החורבן הוא מאמין בגאולה, בלי זה אין מספיק נבואות שמדברות על הגאולה? בלי זה הוא לא היה מאמין?
מסביר הרבי שכשרבי עקיבא מסביר לחכמים הוא מביא דווקא את הפסוק ציון שדה תחרש בשביל להסביר להם שהחורבן הוא חרישה וככל שחורשים יותר צומח יותר,
לכן כשרבי עקיבא הגיע לירושלים הוא קרע את בגדיו ביחד עם החכמים, הוא ידע שהמצב הוא מצב של חורבן ; ולכן על פי הלכה צריכים לקרוע וכך עשה, אבל כשהתקרב וראה, כמה גדול החורבן, עד כמה עמוקה החרישה רבי עקיבא צוחק כי הוא מבין שאם נבואת החורבן של אוריה התקיימה כל כך מדוייק זה מחזק את האמונה שגם נבואת הגאולה של זכריה תתקיים במדוייק.
לכן הוא שואל אותם למה אתם בוכים, כשכוונתו היא, את עצם החורבן ידעתם הרי ולכן קרענו את בגדינו אבל כשאתם שמים לב לעומק החורבן האם זה לא מעורר אתכם להבין שהולכת להיות גאולה עצומה, ולכן הם אמרו לו עקיבא ניחמתנו פעמיים, למה פעמיים? נחמה אחת מסמלת שאחרי החורבן תגיע גאולה והנחמה השניה היא על כך שהחורבן עצמו הוא חלק מתהליך הגאולה.
כך גם ההפטרה שנקרא השבוע נקראת נחמו נחמו, וגם היא מסמלת נחמה בכפליים על כך שתבוא גאולה בהמשך אבל גם על כך שכבר עכשיו הגלות היא חלק מתהליך הבניה של הגאולה.
ודווקא רבי עקיבא היה זה שידע להסתכל על הדברים בצורה הנכונה מכיוון שרבי עקיבא היה בן גרים, ורבי עקיבא החל ללמוד תורה בגיל 40 ומתוך חייו הבין שדווקא כשאתה מגיע ממקום נמוך יותר אתה יכול להגיע למקום הרבה יותר גבוה.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את הנחמה הכפולה ומתוך המצב המאתגר של עם ישראל בארץ ובעולם נגיע לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא ברמה הכי גבוהה תיכף ומיד ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.