כבר
בשבוע שעבר כתבת את זה, אבל מפני שזה שוב עולה לכותרות (עם נציג הערבים
בכנסת מוסא אלרבל שמעודד גיוס חרדים, ועוד חוק הגיוס ששוב עולה לסדר היום),
באתי להוסיף נופך על דבריך על ידי סיפור אמיתי משנת תשס״ז שאני מכיר
מקרוב:
בחור
מחו״ל עלה לארץ (רשום עדיין כתייר). למד בישיבה של המזרחי. רצה להתגייס
לצה״ל במסגרת תוכנית "מח״ל", כך שהשירות יהיה יותר קצר. ראש הישיבה אמר לו
שקיימות שלוש מסגרות בתוכנית מח״ל: מח״ל הסדר (כלומר משרתים במחלקה עם בני
ישיבות מהמזרחי, ומתחייבים ללמוד בישיבה אחר כך, כך שהשירות סה״כ יותר
ארוך), מח״ל בנח״ל החרדי, ומח״ל בצבא "הגדול". הוא יכול לבחור בין שתי
האפשרויות הראשונות אבל בשום אופן לא בצבא הגדול. אחר זמן מה ראש הישיבה
הודיע לו שהוא מוזמן לפגישה עם המגייס של מח״ל בתל אביב. הוא הלך לשם, והוא
נרשם למח״ל בנחל החרדי.
והנה
מה קרה? פעם אחר פעם המגייס התקשר לבחור לומר לו: "אתה רוצה להתגייס? יש
גיוס לגבעתי/גולני/צנחנים/עזאזל בעוד יומיים!" הבחור השיב שהוא רוצה בנח״ל
החרדי. ועל זה ענה תמיד: "לא, הגיוס של הנח״ל החרדי היה לפני חודש, והגיוס
הבא בעוד מספר חודשים, ועד אז חוקי מח״ל עלולים להשתנות". על זה היה משיב
הבחור "ולמה לא התקשרת אז?", ולא זכה לתשובה. עוד הוסיף הבחור לשאול:
"לפחות יש מחלקה של בני ישיבות באותו גיוס?" והתשובה היתה: "אני לא יודע".
בסופו
של דבר הבחור לא התגייס במח״ל, עלה רשמית, והתגייס לשירות מלא בנחל החרדי,
וגם שם חווה את ניסיונות החינוך מחדש, "סדרות חינוך" שהיו למעשה סדרות
שטיפת מוח ועוד כהנה וכהנה.
המסקנה:
האחראים בצה״ל מעוניינים שיתגייסו הדתיים במסגרת חילונית כדי לחלן אותם על
בטוח. מכיון שהחרדים אינם מסכימים לזה, פותחו מסגרות "חרדיות" ששם ההטמעה
נעשית בצורה יותר סמויה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.