שלום וברכה מורי ורבותי!
והערב אנו זוכים יחד להדליק את הנר הראשון של חג החנוכה!
מה קרה כאן?
על מה אנו חוגגים?
על מה אנו מדליקים את הנר?
הגמרא (שבת כ"א ע"ב) מספרת לנו שהיוונים נכנסו לבית המקדש וטמאו את כל השמנים, כי המלחמה שלהם לא היתה נגד הגוף של עם ישראל, אלא נגד הנפש, נגד הרוח.
הם הלכו ועברו כד אחר כד, פך אחר פך וטמאו את כולם, כי רצו להשאיר את עם ישראל ללא הדלקת נרות, המסמלות את האור והנצחיות של עם ישראל.
באותו רגע שחזרו המכבים מהמלחמה עם היוונים ונכנסו לבית המקדש וגילו שאין שמן, הם פשוט הפכו הכל, לא השאירו אבן על אבן, והכל כדי למצוא פך שמן ולו אחד שיספיק להדליק את הנרות, ונעשה נס ומצאו פך שמן אחד שהיוונים לא שמו לב אליו, והיתה ראיה עצומה שאף אחד לא נגע בו, הוא היה חתום בחותמו של כהן גדול.
הם לקחו את אותו פח שמן והתחילו להדליק, והיו בטוחים שיש להם שמן רק ליום אחד, כי זו היתה תכולתו של הפך, אבל נעשה להם נס והשמן הספיק לשמונה ימים, עד שהם הספיקו והצליחו להביא שמן חדש ממרחקים.
אבל רק רגע!
הייתם בבית המקדש, ראיתם שיש שמן ליום אחד בלבד, מדוע הדלקתם?
האם לא היה עדיף להמתין ולהתחיל את ההדלקה הקבועה והרציפה, ולא להדליק רק ליום אחד?
הלא לא סמכתם באמת על הנס, לא ידעתם שיתרחש הנס המופלא הזה והשמן ילך ויתמלא מאליו מדי יום ביומו.
מה התשובה?
אומרים לך המכבים הקדושים, אומרים לך החשמונאים: "יקירי! אנו יודעים להעריך ניסים, ואנו יודעים יותר מכך להעריך, לעשות את מה שמוטל עלינו ולו אם מדובר במשהו חלקי וקטן בלבד.
מצאנו שמן ליום אחד? גם אם לא יתרחש נס והשמן יספיק ליום אחד בלבד, אנו נדליק את היום הזה, מה שיקרה לאחר מכן זה בידיו של הקדוש ברוך הוא, כי על כל אחד מאיתנו מוטל לעשות את הדבר הקטן שהוא יכול לעשות. את מה שאתה יכול תעשה, את היתרה תשאיר לקדוש ברוך הוא, ואז תהיה ראוי וזכאי לניסים ולנפלאות".
חנוכה שמח,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.