מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
הגם שמן הסתם חידשתי סיבות לבקש מחילה מקוראים כאלה ואחרים, קצר הזמן לכתוב בקשות מחילה חדשות ואאלץ להסתפק בהפניה לבקשות המחילה משנה שעברה.
לצערנו הרב, מן הסתם כשם שאנחנו חוזרים ומבקשים מחילה על אותו אשמנו ואותו בגדנו ועל אותו חטא שחטאנו לפניו בביטוי שפתיים, בזלזול הורים ומורים, בלצון, בעזות מצח, בקלות ראש וכו', כן חזקה שעדיין עלי לבקש מחילה מאותם שבקשתי שנה שעברה. לא הם השתנו ולא כתיבתי השתנתה. הדבר היחיד שהשתנה הוא שהתקרבנו שנה נוספת לעמידתנו בפני בי"ד של מעלה', שם יש רק האמת המזוקקת והמזוככת.
וכדאשתקד כן השנה עיקר בקשת המחילה שלי צריכה להיות בפני אותם שלא הצלחתי לעורר אותם למחשבה ולתשובה. אולי אם הייתי מפנה יותר פנאי, הייתי מצליח לחשוב על דרכים לקרב עוד יהודים לאבינו שבשמיים ולא להסתפק באותם פוקחי-עיניים שב"ה מתרבים והולכים במחננו.
אולי לו זיכיתי נפשי משיקולי כבוד והתגדלות, הייתי מצליח למצוא מסילות לליבות עמך ישראל אשר צמאים לדברי אמת ומושקים מי לענה.
איני מבקש מחילה בפני אותם שבקשתי מהם כו"כ פעמים שלא לקרוא בכתיבתי. איני מבקש מחילה לא כי הם לא נפגעו, אלא שמהנראה שהיפגעותם היא חלק מדרכם אל האמת. אם מי שחושב-לכאורה שכתיבתי מזקת לו ממשיך לקרוא בה, משמע שבתוכי תוכו הוא יודע שכתיבתי אמת נוקבת ורק קשה לו לומר לעצמו את מסתרי ליבו.
לכן, לא מחילה אבקש ממך, אלא הזמנה אניח
לפתחך. האמן בעצמך ובקב"ה שתוכל לעבור את מה שאתה צריך לעבור. אין דרך לאמת
שאין כרוך בה כאב.
אחיך, החרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.