מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
בתקשורת התפרסם שחכי"ם מהליכוד איימו
על היועמשי"ת שבמידה ותאשר לגנץ (ולפיד) לבחור רמטכ"ל, היא תועבר
מתפקידה כאשר הליכוד יחזור לשלטון.
הדברים פורסמו בעקבות חוו"ד של יועמ"ש מערכת הבטחון שהמערכת (קרי: גנץ) מורשית להמשיך בתהליך איתור ומינוי רמטכ"ל. אישור ידרש גם מהיועמשי"ת, משום שהממשלה צריכה לקבל את ההחלטה הסופית ולא רק גנץ.
טרם חזרנו מנטלית להרגשה של סבבי בחירות אין סופיים ולזכרון איך כל הפונקציות החשובות במדינה תופקדו באופן זמני וארעי וכבר טרפת הבחירות חוזרת ואוחזת בנו. זה שנים רבות שאין כבר הבדל בין ימין לשמאל בישראל. למעט השוליים בשני הצדדים, דעתם של כלל הישראלים שאין פרטנר לשלום והויכוחים האם להחזיר שטחים או לא, כבר לא רלוונטיים. הסתבר שבהתייחס לנושא הפלסטינאי, אין הפרש בין הצדדים.
בנושאי חברה וכלכלה כבר טושטשו הדברים
מכבר ואין יודע להבחין בין פעולות הנובעות מתפיסת ימין או שמאל. בין כה וכה רוב
ההחלטות מתקבלות בהתאם לשיקולים פוליטיים ולא ענייניים. למה, למשל, אין בארץ
'אובר'? למי שאינו יודע. אובר היא חברה עולמית המאפשרת לנהגים לצרף אליהם נוסעים
תמורת תשלום. הדבר גם מוזיל לנוסע וגם חוסך שריפת דלק מיותרת. מדוע שיסע נהג מונית
במיוחד מירושלים לב"ב, אם מישהו בין כה נוסע? מדוע בארץ אין 'אובר'? בגלל
שיקולי ימין או שמאל? לא ולא. הסיבה הפשוטה היא שנהגי המוניות התפקדו לליכוד
ואיימו על שר התחבורה הנצחי (ישראל כץ) שבמידה ויאשר לאובר להכנס לארץ, הם יפילו
אותו בפריימריז. זו הסיבה היחידה שאנחנו שורפים מידי שנה בערך
מילארד שקל סתם. ככה מתקבלות החלטות במדינה שהאינטרס האישי/כיתתי קודם לאינטרס
של המדינה/האזרחים.
לשרת התחבורה היוצאת היתה אמנם כוונה לתקן את העיוות הזה, אבל היא התמקדה קודם כל בתחבורה הציבורית (בשונה שמקודמיה שהתמקדו בתחבורה הפרטית) ולא הספיקה להגיע לנושא 'אובר'.
זה המקום בו מותר לך לשאול את עצמך, מה
דעתך ועמדתך בנושא 'אובר'? ומה לדעתך חשוב יותר לסדר, תחבורה פרטית או תח"צ?.
רק לשים לב מה דעת עצמך.
יוער שאין לי דעה בקשר להשוואת מחירי התח"צ. על פניו הציבור שלנו נפגע מזה עמוקות, אבל לא בדקתי. אם מלכתחילה הדברים נעשו הדברים מתוך ניצול כוח, כך שאנחנו חיינו על חשבון אחרים, אזי מהיושר לתקן את הדברים. דעלך סני - לחברך לא תעביד (שבת לא.)
בעת כהונתה של ממשלת הזדון האחרונה, ראינו שוב ושוב כיצד נבחרי הימין מצביעים נגד האינטרס הכי בסיסי של אזרחי המדינה (כולל נגד הסדרת מעמדם החוקי של מתיישבי איו"ש. לא יאמן) וכיצד ההצבעות מוכרעות בהתאם לשיקול הצר של 'מי יקבל את הקרדיט?'. מעודי לא העליתי על דעתי שהסדרת המטרו בישראל, תקושר איכשהו לעמדות ימין או שמאל. על כולם מוסכם שנושא הסדרת התחבורה הציבורית הוא קריטי להמשך החיים כאן. הערים נעשות פקוקות מיום ליום. כמדומני שגם חוק גביית 'אגרת הגודש' בגוש דן (כמקובל בעולם), נתקעה על אותו בסיס.
תמיד ולתמיד יהיו גם שיקולים בשולי הדברים לטובת העצמי/כיתתי. אבל הדברים סבירים כאשר זה בשוליים, לא כאשר זה כל העניין. מה עניין בחירת רמטכ"ל למי שמכהן כשר בטחון באותה נקודת זמן? האם הרמטכ"ל אמור להיות בחירה פוליטית? האם לא מדבור בשיקולים מקצועיים נטו? ואם אכן השיקולים הם ענייניים, אז השאלה היחידה שנותרת היא מה יחרט בזכרון האזרחים, מי מינה את הרמטכ"ל. זה השיקול שבגללו יכהן רמטכ"ל זמני?! כדי שלא יגידו ש'הם' בחרו ברמטכ"ל, אלא 'אנחנו'?!
לפי מה אנחנו רוצים שתכריע היועמשי"ת בסוגיות משפטיות, לפי שיקול דעתה, או לפי התרפסות פוליטית? מה טוב לנו? מה האינטרס שלנו, שיבחר רמטכ"ל זה או אחר (מניח שכל המועמדים ראויים) או שהמדינה תוכל להתנהל כמדינה ולא כשטיבל ובית מסחר משפחתי.
מה מהווה סיכון ואיום על עתידנו, האם בחירת רמטכ"ל ב' ולא א', או שהמערכת תסתאב ולא נוכל לסמוך על שום החלטה של אף אחד? מה יותר חשוב לנו??
התפרסם גם שחכי"ם מהליכוד כבר הודיעו שבמידה ויחזרו לשלטון, הם יבטלו את מס החד פעמי ואת המס על משקאות ממותקים. איני איש מלומד אבל מהמעט שקלטתי בעולם הבנתי שיש לכל יושבי תבל בעיה עם עודפי פלסטיק, שמאיימים על עתיד הדורות. גם ידוע לכל שההשמנה היא המגיפה הכי מסוכנת ומאיימת על הדור הבא.
איני דן כאן האם המס על ענפים אלו הוא הפתרון המיטבי. יכול להיות שיש למישהו פתרון חינוכי ישים, או פטנט כלשהו. איני דן בזה אלא בכך שההכרעות מתקבלות בהתאם לצרכים פוליטיים ולא בהתאם לצרכים הכי חשובים (אם חיי אדם עדיין נחשבים בעיני מישהו כאן). זה לא שהליכוד מציע פתרון אחר לבעיית הסוכר או הפלסטיק, זה רק שבליכוד יודעים שאנחנו (הציבור החרדי) חשוב לנו יותר מכל רק שיעלה לנו עכשיו פחות (נראה שהחשיבה ארוכת הטווח המקסימלי אצלנו, היא עד לקופת הסופר) ולכן מבטיחים שיורידו המיסים.
איני טוען שביבי המציא את השיטה. כל חרדי יודע שגור קדמוהו בהרבה. אבל ביבי הביא את המצב לידי כך שכיום, השיקולים האישיים/כיתתיים הם ורק הם כל העניין (המפלגות כבר אפילו לא טורחות לכתוב מצעים). זה לטובתנו?
לעומת כל הזכויות הרבות שהאיש צבר בימי חייו, נכון לשים גם את זה על המשקל.
מה שוקל יותר? תחליט.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.