מאת: חֲרֵדִי
בְּעוֹלָמוֹ
רבים שאלו כן תמהו נבהלו נחפזו, מה קרה לתכנית להפגין מיליון איש נגד 'ממשלת השמד'? אשר שמעה נפוץ בארץ על פני חודשים ולמעשה לא ראינו כלום.
לטעמי, מעולם לא היתה כוונה אמיתית לקיים הפגנת מיליון. הדיבורים אודות כך נועדו לתצרוכת פנים בלבד ולאחר שמיצו את עצמם ולא ניתן היה להמשיך במשחק אוטוטו עד קץ כל הימים, פשוט נתנו לדברים להתפוגג.
כאמור, בהיות שמאחורי הדברים עומדים פוליטיקאים, אז מן הסתם כל ניסיון שלי להבין הדברים, אינו נוגע באמיתת הדברים. חזקה על הפוליטיקאים שמאחורי הדברים עמדו אינטרסים ומניעים נסתרים ונבזיים מכפי שאוכל להעלותם על דעתי. נדבר על הצד הפשוט של הדברים.
לכל הפגנה יש שני צדדים. יש את הצד המפגין, שלכאורה מבקש להביע ולבטא את התנגדותו למשהו ויש את הצד שמולו או כנגדו מפגינים. במקרה של 'הפגנת המיליון' היה מדובר שיחברו החרדים (אגדות ישראל, ש"ס, דגל) לדתיים שונים (מחרד"ל ועד מיוקל), נגד 'ממשלת השמד'
ידוע שבחוגי דגל יש רגישות גבוהה להתחברות לדלי"ם (כלל את פאג"י, שהוקמה בזמנו עי געררס...) ויש בדי אנ אי שלהם הרבה נוגדנים לאפשרות שכזאת ובפרט שמחבליהם משנאיהם יבשלו מטעמים מחיבור כזה.יש שאינם רוצים חיבור כזה בטענה שבקרב אנשי הדלי"ם יש גם לא מעט ריקים ויש משום שאדרבא - יש בקרבם הרבה גדושים בשלש השלמויות.
כאשר אתה מפגין 'נגד' משהו אתה מצפה שתהיה להפגנתך איזושהי השפעה. אינך יוצא להפגין ברחובה של עיר סתם כך (אא"כ ההפגנה היא בעצם כסות למעשה טרור כלפי הציבור, כדי שיוותרו לך בעניין כלשהו - כדרכם ומנהגם של אנשי הפלג). הפגנה שאין שום סיכוי שתשפיע על מישהו משהו, בשביל מה לה להתקיים?
מלכתחילה היה ברור שיש יותר סיבות שלא להפגין, מאשר כן להפגין. אז למה בכל זאת היו דיבורים על 'הפגנת המיליון'? כי זה כל מה שהיה צריך: שידובר על מיליון איש שיכולים להתגבש סביב משהו. כלומר שהסיבה לקיים הפגנה אינה 'נגד' הממשלה, אלא בשביל לתת הרגשה של 'ביחד' למי שנשאר 'בחוץ'.
הרי לא קרה שום דבר מהותי מאז חברו אנשי ש"ס לאנשי מרץ והקימו יחד ממשלה (תשנ"ב - תשנ"ו). העובדה היחידה שהשתנתה היא שיועציו האמריקאיים של ביבי הסבירו לו שהוא חייב להקים 'גוש' כדי להצליח והדבר הצליח בידו - ובגדול. כיום, הציבור של ש"ס ימני וביביסט מוחלט ואין לש"ס קיום, אם היא יוצאת נגד ביבי. בעצם, גם אם יסתבר שביבי הוא גולדקנופף, ימשיכו להצביע בעדו חסידי ש"ס.
החוליה שנחלשה בכל התהליך היתה רק החוליה החרדית. במהלך כהונת ממשלת הזדון וקצת לפני כן, הסתבר לציבור החרדי שהנציגים שלו בעצם עובדים נגדו. כמעט לא היה נושא ציבורי שהציבור ראה עין בעין עם נציגיו ('שעושים רק מה שאומרים להם לעשות'...). לא בקורונה, לא אומן, לא אח"כ ואפילו בדברים שמוצגים כמלחמתה של היהדות החרדית על עצם קיומה, כמו בתחום התקשורת, ידוע לכל חרדי שבעצם מדובר ברצון להמשיך לעשוק ולחסום מתחרים פוליטיים. עובדה שעשרות אלפי חרדים פנו לשר התקשורת שיציל אותם מיד הוועדה העושקת ועדיין רוב התקשורת החרדית מציגים את הדברים כאילו שר התקשורת נגדו.
הציבור החרדי שבוי ביד היחצני"ם, עד שגם אם יִקָּרֵא לבוא להפגין נגד עצמו, בוא יבוא. לכן, אף אחד לא מתרגש מכך שיתכנסו חצי מיליון חרדים להפגין בעד או נגד משהו. העובדה שמתאספים כך וכך מאות אלפים איש וצועקים נגד משהו, אינה אומרת מה דעתם או עמדתם.
לכן, התועלת המקווה היחידה מהפגנת המיליון לא היתה כדי להשפיע או לשכנע מישהו במשהו. הרווח היחיד שיכול היה לצמוח מזה הוא רק שחצי מיליון איש יתחזקו בעבדות השם ובקיום התורה והמצוות. כלומר להתאחד סביב המפלגות. תועלת זו הושגה כבר בעצם הדיבור על הפגנת המיליון. אז בשביל מה להתאמץ ולארגן הפגנה (מה שגם שמעולם לא היה ה"א בכלל לארגן הפגנה בה ינאמו רבני הדלי"ם ובן גביר יסחוף עוד ועוד מצביעים).
ולמצטער על הפסד מצוות ההפגנה יאמר: בהיות שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה וגלוי וידוע לפניו שאם רק היו קוראים לך לבוא להפגנת המיליון היית עוזב הכל ומגיע, הרי ששכרך מובטח לך לקבל מלוא השכר המגיע למי שקוראים לו לבוא להפגנה והוא בא ולא יקופח שכרך במאום מכך שנאנסת והפוליטיקאים לא שיחקו במוח שלך עד הסוף. גלוי וידוע - ולא רק לפני בוחן לבבות - שאתה מבחינתך היית עושה הכל להצלחת ההפגנה ואונס רחמנא פטריה ובעז"ה עוד תזכה להפגין, לצעוק, לדחוף ולקלל-בהיתר, עוד הרבה אנשים.
כי לא אפסו אפסים מן הארץ.
חרדי בעולמו

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.