הלכות ראש השנה למדינה
א] נהגו עם הארץ להיות תולין דגל על רכביהם, שנאמר "אלה ברכב ואלה בפטישים". ואל יתבייש מפני המלעיגים. ובפרט יזהר שלא תחלש דעתו מפני העוברים ושבים, בין חרדים ובין חילונים.
ב] הקפידו המחמירים שלא לתלות דגל העשוי פלאסטיק, דאינו עומד ברוח מצויה, ובקל יתלש ממקומו ויעוף ח"ו, ובקל יכול הדגל לבא לידי בזיון ח"ו. ותורה חסה על ממונם של ישראל.
ג] נהגו חסידים ואנשי מעשה להעלות על שולחנם רק ממאכלים העומדים תחת כשרות הרבנות מטעם, משום הכרת הטוב.
ד] תפילת ערבית יתפלל כסדר תפילת יו"ט, כמנהג אבות המדינה.
ה] נהגו לומר הלל, והמקילים יש להם על מה שיסמוכו.
ו] בעת אמירת הלל, באמרו "לא לנו השם" יכוון כנגד הפסוק הנאמר בהמנון: "להיות עם חפשי בארצינו".
ז] אחר אמירת הלל, אומרים חצי קדיש יתום וחצי קדיש שלם, ומוציאין מגילת העצמאות וכל הקהל שר 'התקווה'.
ח] הקפידו המהדרין לכבד את ה'פוסט חרדים' בעליה לתורה, לקיים מה שנאמר 'שנה ופירש יותר מכולם', ולקיים מה שנאמר 'שאינו יודע לשאול את פתח לו' - לחבב עליהם מצוות היום.
ט] נהגו לעשות 'מי שברך' לאחינו החפשיים (לע"ע) והקהל קם ועומד על רגליו ומריע בכל כוחו" 'אחינו אתם'! ומריעים ג"פ.
י] לאחר 'מי שברך' עושים 'מי שפרע' להחרדים, המחללים קדושת היום, וכל העם צועקים ג"פ 'פראזיטים'!
יא] הרב נושא המגילה בידיו ומחזירה לארון. ונהגו שהולכין משני צדדיו שניים מנכבדי הקהילה ודגל בידם, וכל העם מאחוריהם ושרים "הדגל שלי הוא כחול ולבן".
יב] סוגרים הארון, והרב עומד ודורש מענייני היום, ומדבר מהלכות החג – בחג, ומושך את העם בדברים המושכים את הלב ומשבח המדינה. ונהגו להדגיש שמדינת ישראל היא המקום היחיד עלי אדמות בו חיים יהודים בהשקט ובטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, בלא סכנת רדיפות ובלא רדיפת דת, כאשר בגולה.
יג] הרב עושה 'מי שברך' לעולים מרוסיה וכו' וכל העם מכוונים כנגד דעתו של חוזה המדינה ז"ל, שראה בחזיונו שככל הגוים מדינת ישראל (ועלתה בידו), וזכר לרצונו להעביר את העם לדת החסד והרחמים – דת הנוצרים.
יד] ב'עמידה' אין 'אומרים 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב', שכן כבר שבנו לעירנו בהאתחלתא דגאולה.
טו] אומרים על הניסים, וכשמגיעים ל'כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', משימים עצמם כאינם מבינים מה שקוראים. ובמופלא ממך אל תדרוש.
טז] בברכת 'ולמלשינים' מכוונים כנגד אנשי נטו"ק וחסידי סאטמר שר"י וכנגד כל אותם שאינם מאמינים בהתנוצצות הגאולה ואינם נוטלים חלק בבנין הארץ. טעה ולא הוסיפם - מסלקים אותו, ויש אומרים שצריך בדיקה אחריו.
יז] אִכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות הרצל היא מעוזכם' ועושים סעודת היום בהרחבת הדעת ובפיזור עשן, לקיים מה שנאמר 'אָכול ושתֹה כי מחר נמות'
ואוכלים בו מאכלים מיוחדים לסימנא מילתא:
חומוס, ואומרים: 'כלי חמס מכרותיהם'.
חסה, ואומרים 'על כל פשעים תכסה אהבה ותאווה'.
ונהגו המדקדקים לאכול בטנים אמריקאיים, ואומרים: "יה"ר שארה"ב תכפול ותשלש הסיוע השנתי".
יח] זמן העמידה בצפירה, כמובא בספרים, הוא לכה"פ דקה אחת. והמחמירים נהגו לעמוד 72 דקות. אבל לא גזרו על כל הציבור, שהיא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
יט] מעשה בהרב ד"ר עופר והפרופסור תא-חזי וד"ר יניב, שהיו מסובים בתל אביב והיו מספרים בתקומת המדינה כל אותו הלילה, עד שבאו סטודנטיהם ואמרו להם: "רבותינו, הגיע זמן מנגל של שחרית"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.