מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
זה זמן רב שהמפלץ חיים ולדר ז"ל לא חוזר לעלות לכותרות. הסיבה לכך היא שעבר זמן מאז התפרסם התחקיר שחשף את מפלצותו וגם מאז שהתוודענו לכך שעוון לשה"ר חמיר טפי מאיסור א"א.
הפעם האחרונה שהדברים עלו כאן היה כאשר עו"ד וינרוט הודיע שהוא יוצא לסיבוב בבתי גדו"י, כדי לכפר על הגיבוי שנתן למפלץ וכדי להביא לפתרון. בזמנו בקשתי ממנו כאן שלא ירים ידיים, אבל הוא לא חזר אלינו עם תוצאות מסעו.
אין בעיה עם עצם העובדה שטרם שמענו על יוזמה למתן מענה כלשהו לבעיית המפלצים והמפלצות. פתרון אמת צריך להיות בהשקט ובהצנע. אדרבה, אם נשמע על וועדת הרבנים לענייני מפלצות, יהיה הדבר שקול להכרזה על הקמת בית קברות לשערוריות בעשורים הקרובים. (סתם מסקרן אותי איך הם יצליחו לעשות מזה כסף...).
בזמנו העליתי כאן מתווה שעיקרו מתן מענה לתוקפים. לאנשים שאינם מונחים בסוגיא נשמע כאילו הפתרון צריך להיות בהוקעתם החברתית של מפלצים ומפלצות ובהגברת הקשר והעזרה מהשלטונות.
רוב הגופים הפועלים בתחום מתמקדים במתן עזרה ותמיכה לנפגעות ולנפגעים ובהגברת המודעות הציבורית, במהלך ותקווה שתגבר מעורבות המשטרה וזרועות החוק בפתרון הבעיות.
לצערי הרב, משטרת ישראל השלומיאלית, בשיתוף הפרקליטות הזדונית והשופטים המרחמים-על-האכזריים אינם פתרון כלל וכלל. לשם המחשה והדגמה, אשתמש במידע שהתפרסם לאחרונה.
עברו שש שנים מאז אזרה ר. (החרדית) עוז להגיש תלונה במשטרה נגד אביה ועדיין התיק תקוע בפרקליטות. למה? הפרקליטות טוענת שהמשטרה עשתה עבודה שטחית והמשטרה טוענת שהפרקליטות מתמהמהת. מי צודק? שניהם.
באופן רגיל, בעבירות מסוג זה שמטבען מתבצעות בהסתר ובהיחבא, נוצר מצב של 'מילה כנגד מילה' (או כדעת רבנים חשובים וחסרי דעת 'אינה נאמנת עד שיבואו שני עדים וכו'). במקרה הזה היה קל יותר, משום שכתוצאה מאונס האב ילדה ר. תינוק (שלא שרד) שממנו נלקח די אן איי שהעיד שהאב הוא האנס. נמצאו גם סימוכין נוספים שהעידו שהדברים אמת. המשטרה חקרה את התיק שנתיים וחצי!! (מה הם עשו שנתיים וחצי? כנראה בעיקר שתו קפה והתכוננו ללכת לפרקליטות...) ורק אז העבירה אותו לפרקליטות. או אז הסתבר שהמשטרה אפילו לא טרחה לקחת הודעה מהאנס. הפרקליטות החזירה את התיק למשטרה ל'השלמות חקירה'. השלמת חקירה מתבקשת כאשר בתוך הטיפול המשפטי בתיק, מסתבר שיש זווית משפטית שלא כוסתה ע"י המשטרה והפרקליטות אינה מוכנה להגיש את כתב האישום, מחשש שידחה מסיבה קלילה (כדרכם של השופטני בערכאות). הפעם היה חסר אפילו ראיון ראשון עם המואשם!
לא אלאה אתכם. שש שנים התיק מתגלגל - עמוס בראיות והוכחות - בין שני הצדדים הללו. למי שלא יודע חשוב שידע: העינויים שנאנסת עוברת בעת ועקב החקירות מוגדרות על ידן וע"י מומחים כאונס שני. רבות מהנאנסות נמנעות מלהגיש תלונה, בשל הידיעה שהמשטרה מתנהלת בדרך שמקלה על הפושעים, ומקשה על הנאנסים. בכל אופן, שש שנים התיק מתגלגל בין הגופים הרשלניים-פושעים הללו ועוד טרם הגיע לידיהם של שופטני הערכאות.
לעומת זאת, יש כוח אדיר לקהל וקהילה. לאדם חשוב כבודו המדומה, יותר מכל דבר אחר, כך שבהתנהלות חכמה ניתן לגייס כוחות חזקים בהרבה מכוחות הכפיה השלטונית, כדי להגיע לתוצאות המבוקשות (שליטה מקסימאלית במניעת התפרצות המפלצים).
לאחרונה התפרסמו שני מקרים בהם מנהלות בבתי ספר בתוככי קהילותינו הסתברו כפוגעות בבנות. התפרסם גם על ת"ת בירושלים בו פגע מלמד בפעוטות. איך לדעתכם היתה נוהגת מנהלת נכבדת כזאת, אם היו מוצגות בפניה שתי אפשרויות (קודם להתפוצצות הפרשה), או להתפטר ('מסיבות אישיות' ומכובדות) ולהכנס לטיפול, או שכולם ידעו מהסיפר? כמדומני שברור שהבחירה היתה באפשרות הראשונה. אגב, רוב מוחלט של הפוגעים ישמחו ואפילו יודו למי שידע לטפל בהם בכבוד ובהשקט. הם גם יסכימו להכנס לתכנית מעקב - כל עוד הדברים נעשים בצנעה.
העניין הוא שצריך קודם כל להפנים שבעיית המפלצים והמפלצות אינה זרה לנו. הם אינם שונים מאיתנו. הם בעצם אנחנו, פלוס נסיבות מיוחדות. זה הכל. כל עוד אנחנו מספרים לעצמנו שהפוגעים הם רשעים, מפלצות, 'אנשים מסוג זה' וכדו', אנחנו מפספסים את הנקודה העיקרית: ההבנה שהיצה"ר נטוע בתוך כאו"א מאיתנו ואין לדעת מי יהיה המפלץ הבא.
זה מצטרף, כנראה, לרשימת הדברים שאנחנו אומרים ולא אוחזים ממה שאנחנו עצמנו אומרים. יודעים לצטט את המעשה של 'נורא בי עמרם חסידא' - ושם בגמ' (קידושים פא) מובאים עוד מקרים עם אמוראים ותנאים-גדולי-עולם שלולי שהכריזו עליהם בשמים, היו נכשלים! - כך מעידה הגמ'! - ולא עמרם חסידא. אותו הציל רק הוא עצמו, משהבין שאוטוטו הוא חוטא. הוא הרב'ה שלנו!
אבל מה? אנחנו לא באמת מפנימים את הדברים. נותנים שיחות ודרשות חוצבות להבות אש ובפועל ממשיכים להחזיק את עצמנו כאילו אנחנו בסדר ורק הפושעים הם 'מסוג האנשים הזה'.
חוששני שכל עוד לא נבין ונפנים שהתורה היא תורת אמת ותורת חיים ונמשיך להשתמש בה רק כסיסמאות לצרכינו, לא נוכל ליישר עקמימות ליבנו.
תגידו לי. במצב כזה, איך אפשר שלא לחטוא???
מכאן שכל המחזיק ומחזק סיסמאות נבובות, לא רק את חייו שלו הוא מאבד, אלא את הציבור כולו.
והוא רחום יכפר וכו'
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.