מאת פישל קדוש
דובים טורפים לאט
דיווחי המלחמה באוקראינה לא מתכתבים עם המציאות.
בלי קשר לחשיפה שחלק ניכר מהצילומים "משדות הקרב" לקוחים ממלחמות אחרות או מסרטי פעולה, הדיווחים מטעים, ואולי גם שקריים, כשהם חלק מהתסריט שכתב הבחור היהודי המוכשר זלנסקי, שמתגלה לא רק כקומיקאי אלא גם כבמאי ומחזאי מרשים, אך לא פוגש את המציאות.
הדב הרוסי הוא קודם כל דב, ודובים טורפים לאט (וגם הולכים לאט - דב אינו צ'יטה מהירה), אבל כאשר כפות הדב מחזיקות בטרף, מעטים סיכויי ההישרדות.
רוסיה ניצחה תמיד לאט. הרוסים גברו על נפוליאון באיטיות מדממת, והאיטיות היא שניצחה את הקיסר הצרפתי שכבש את כל אירופה ואיש לא עצר בעדו, עד שהגיע לרוסיה.
גם הגרמנים למדו בדרך הקשה על מנהגו של הדב הרוסי, ולאחר שנות מלחמה עקובות מדם, הסיפור הסתיים כשחיילים רוסיים צעדו ברחובות ברלין.
גם בסוריה, פוטין החל מהלך נגד כל הסיכויים הלקוח שלו, אסאד היה על הקרשים. אבל באיטיות דובית הוא הפך -במלחמה ארוכה ועקובה מדם- את הקערה על פיה.
התוצאה ידועה: אסאד נשאר, גם פוטין,
שהוא התגלמות הדב הרוסי, ויש לו הרבה מהמצרך שכ"כ חסר היום: זמן.
גם באוקראינה זה התחיל בכינוס, איטי להחריד, של צבאות רוסיה סביב גבולות אוקראינה, בליווי הצגת הדרישות, שעיקרם נייטראליות מפורזת של אוקראינה, שבס"ה בעבר - הלא רחוק- היתה חלק מרוסיה.
כשזה לא הספיק דחף הדב ציפורן לאוקראינה והכניס בליל שישי חיים חיילים לאדמתה. למחרת הודיע על הפסקה לצורך תשובה אוקראינית. זלנסקי מינף את המהלך בגאונות מוכחת כדי לספר לעולם שהוא מנצח את רוסיה, אך זו היתה הצגה, רוסיה עוד לא התחילה את המלאכה, ורק נתנה טעימה לצורך מחשבה.
זלנסקי העדיף למכור לעולם תותים על נצחונות, ובכך הזמין את הדב לבצע את הצעד הבא, כמו שרק דובים יודעים.
התוצאה: שיירות אינסופיות שבאגע זה נעות באיטיות דובית לעבר קייב, חרקוב, מריופול, אודסה ועוד. כשהדב מתכונן, כדרכו, להפעיל את הכפות האימתניות כדי לחנוק את הטרף, ולא משנה כמה ואיזה סיפורים זלנסקי יספר לאוקראינים ולעולם.
אם זה לא יספיק יבואו עוד צעדים, ומספר הקורבנות האוקראינים (שזלנסקי מסתיר, הוא מספר רק סיפורי עליבבא על נצחונות כשחצי אוקראיינה כבר בידי רוסיה), יגיע למאות אלפים ויותר.
אוקראינה לא תמלט, ומי שברח מפרחחי אפגניסטן לא יסתבך עם מעצמת על עם טילים היפר-סוניים שעלולים לטוס ב-15 אלף קמ"ש לוואשינגטון. בוודאי שאירופה, שמונהגת ע"י שרות בטחון שנראות כמי שיצאו זה עתה מתצוגת אופנה, לא תצא לקרב.
בסוף זה ייגמר רע, וזלנסקי אכן ינצח: אוקראינה לא תהיה מפורזת, כי היא תהיה חלק מרוסיה.
אם זלנסקי דואג לעמו, ואם "העולם" דואג לאוקראינים, כדאי מאד שישלם עכשיו פחות על מה שבעתיד ישלם יותר ועם איזה מיליון חללים.
אוקראינה משלמת בדם על משאלות הלב של נשיאה הקומיקאי, "להיות חלק מאירופה", שזו גם לא מציאה גדולה, ובוודאי שאינה דווה את הדם, האש, תימרות העשן ובעיקר רבבות החללים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.