על 'אנחנו' ועל 'הם' (ה)

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

נטפליקס, היא חברת הפצת מדיה עולמית ענקית. פרנסתה תלויה ביכולתה להציע ללקוח את התוכן אותו הוא אוהב. בעבר, גופים כמו נטפליקס היו משקיעים כסף רב בביצוע סקרי לקוחות. הלקוח היה מתבקש להגדיר למערכת אלו תכנים הוא מעדיף ומהם תחומי העניין שלו. נטפליקס זנחה דרך זו והשקיעה הון עתק בפיתוח אלגוריתם מתוחכם מאין כמותו, כדי 'לנחש' מה הלקוח רוצה.

מדוע בעצם, נטפליקס צריכה 'לנחש' מה הלקוח רוצה, במקום פשוט לשאול אותו?

התשובה לכך עצובה. מסתבר שאנשים משקרים לעצמם מה הן ההעדפות שלהם. במדינות המערב אנשים 'מתורבתים' יצהירו שהם מעוניינים לראות סרטי דוקו ולהעמיק בסרטי פסיכולוגיה. בפועל, אנשים מעדיפים כנראה תכנים אחרים. משכך, נאלצה נטפליקס להשקיע הון, כדי שלגלות לך על עצמך מה שאינך מעז לגלות בעצמך.

במחוזותינו, אין מערכות מתוחכמות כמו האלגוריתם של נטפליקס ומי שרוצה לדעת את עצמו באמת, יצטרך להשקיע בכך זמן רב (חלקו אולי בקריאת החרדי בעולמו?).

רוצים דוגמה נוספת לשקרים-העצמיים של תרבות המערב? (כן. בטח. איזה כייף לקרוא ש'הם' אפופים שקרים. יש!) ובכן, כל בן תרבות מערבי יצהיר שבעיניו ההבדלים בין זכרים לנקבות הם פרי החינוך והתרבות העתיקה בלבד. כיום אנחנו יודעים שאין הבדל וכולם שווים ורק צריך לתת הזמנות שווה לשני המינים וכו'. או קיי. רשמנו.

עכשיו נעבור למנוע החיפוש של גוגל. למנוע גוגל יש מנגנון חכם. אתה מתחיל לשאול משהו והוא כבר 'מנחש לבד' מה תרצה לשאול ומציע לך השלמות לתחילת שאלתך. גוגל אינו מתיימר להיות נביא, אלא משתמש בחכמת ההמונים ומניח שתרצה לשאול את אותה שאלה ששאלו קודמיך. בעבר, היה המצב (הוא שֻׁנָּה, בעקבות פרסום הנתונים שלהלן) שכאשר התחלת לשאול את גוגל האם הבן שלי..., גוגל היה משלים לך 'חכם?' 'גאון?' לעומת זאת, כאשר התחלת לשאול האם הבת שלי... גוגל היה משלים לך 'יפה?' 'אנורקטית?'. כלומר, שגוגל חשפו את הסוד שהשאלות ששואלים ההורים לגבי ילדיהם, זהים לגמרי לסטריאוטיפ הישן, בניגוד להצהרות ולמודעות-העצמית-השקרית. משהתפרסמו נתונים אלו, עיקרה גוגל את השלמות המשפטים הנפוצים הללו ולכל אחד נראה כאילו הוא הראשון ששואל שאלה זאת (מה שרק מגלה ששיחקו כאן במשהו, כי מישהו בוודאי שאל משהו על בנו/בתו).

העולה מהדברים הוא שכנראה אנשים לא יודעים על עצמם את מה שהם יודעים על אחרים ואת מה שאחרים יודעים עליהם (שוב אותה תופעה של 'אנחנו' ו'הם'). סביר להניח שאני תקוע בתפיסה שאני טוב יותר מכפי שאני - וש'הם' פחות טובים ממה שהם באמת.

מחקרים מוכיחים חד משמעית שעם התקבע במוחנו התפיסה של 'אנחנו' מול 'הם', אנחנו מיחסים ל'אנחנו' כוונות טובות וכנות ולקבוצת ה'הם' אנחנו מיחסים כוונות ומגמות שליליות. אותם מעשים שיעשו ע"י 'אנחנו' יתפשו על ידינו כמעשים טובים ואילו אותם מעשים עצמם לכשיעשו ע"י 'הם' יתפסו במוחנו כמעשים שליליים. הדבר מהווה כדור שלג משום שאחרי שכבר 'הוכח' שמעשיהם וכוונותיהם שליליות, ברור שנפרשן את מעשיהם כרעים, שהרי רעים עושים רע. רק לדוגמה-ממחישה. בעיני, נתפסים כל יראי השמים כאנשים מוסריים יותר. סליחה שאומר, אבל יותר בקלות נפקיד כספנו בידי נוצרי אדוק, מאשר בידי אתיאיסט. מחקרים שאינם תלויים (אין להם 'אנחנו' ו'הם') מגלים שכאשר הוזכרו בבקשות ההלוואה מהבנקים המילים 'בעזרת השם' (לצורותיהם בדתות השונות) פחתו סיכויי ההחזר בחצי. כלומר שאנשים שלכאורה אינם שמים מבטחם במנהיג העולם יחזירו כפול מהמאמינים.

מודה שקשה לי מאוד עם תוצאות אלו ושהייתי שמח לקרוא מחקרים סותרים בעניין וגם יש לי הסברים מדוע זה כך (לא בגלל שמאמינים מחזירים פחות, אלא משום שככל שאדם מרגיש אבוד יותר, הוא נוטה להזכיר שם שמים. כך שהזכרת שם שמים אינה מעידה שהוא יותר יר"ש, אלא שמצבו נואש יותר, לדעתו). אלא שאני זוכר שאני בקבוצת ה'אנחנו' עם אנשים מאמינים וייתכן שדעתי מוטה.

כרגיל, לא באתי לדון באחרים, אלא להבין מתוך זה אותנו. נראה שזה אנושי לגמרי לראות את עצמנו בדרך יפה ומותאמת לתפיסות המוסריות שלנו. אבל, החכם עיניו בראשו להבין שהדברים הם בגדר 'רצון טוב', שלא בהכרח תואמי מציאות. איני יודע מהי הדרך לחשוף את הפערים בין מה שהייתי מצהיר על עצמי לבין מה שהיה מגלה אלגוריתם כדוגמת נטפליקס, אבל ברור לי שיש פער ושמכל הערכה עצמית חיובית שלי, צריך להפחית מקדם המרה כלשהו.

מניח שזה נכון לא רק לגבי 'אני', אלא שבאותה מידה זו אמת גם לגבי קבוצת ה'אנחנו' הכי מובהקת שלי, אלא שחוששני שאם אומר זאת, ימצאו מי שיחשבו שלא באתי אלא למצוא בנו שוב משהו פחות טוב - ולהצביע על משהו שאולי אפשר לשפר, וזה הרי החטא הגדול מכולם.

 

חרדי בעולמו