רגעים של השבוע - פרשת תצוה
הקבורה
היהודית ליהודיה הערירית / רגשות של אוטיסט / משלג לתפילין / מאוקראינה
לרוסיה / שוב בפעם ה-21 / הנשמה שמחייכת מלמעלה וגם עונה אמן
א. חסד של אמת
"להמשיך
בתהליך כפי שדובר, ולקבור את הנפטרת במלאכווקא" - כך עניתי; אך לפתע
נעצרתי וחשבתי ביני לבין עצמי, אולי אני טועה ויש לשקול מחדש את מקום
הקבורה?
הכל החל יומיים לפני כן, בשיחת
טלפון שהתקבלה במרכזייה של מרכז החסד היהודי, ובה סיפרה תושבת העיר על
שכנתה שנפטרה באותו יום, והיא סבורה כי הייתה יהודייה. ביקשנו פרטים ושם,
ואכן השם היה בעל צליל יהודי. מסתבר שמדובר באשה גלמודה, המסמכים נבדקו
והתברר ללא ספק כי מדובר אכן ביהודייה כשרה. עוד קצת מאמצים, מסמכים
וקשרים, וב"ה אושר לנו לקבור אותה.
המנוחה הועברה במהירות אל בית החיים במלאכווקא, בה העמידה בעבורה הקהילה חלקת קבורה ללא תשלום.
שאר ההוצאות גויסו מהציבור שנענה לקריאת חסד של אמת, וזכות במניעת שריפת הגופה רח"ל.
ואז
שוב מטלפנת אותה שכנה בטענה, כי חייבים לקבור את המנוחה בבית קברות מסוים,
שכן אימה קבורה שם. אנו מנסים להסביר לה, כי בית הקברות המדובר אינו
יהודי, אך היא מתעקשת בכל התוקף. שוב מסבירים לה, כי המקום שם יקר ואין מי
שישלם, אך גם זה לא עוזר.
"במקרים
מסובכים בנושאים אלו, עליך לפנות להרב יעקב רוז'ה" - אמר לי פעם הרב הראשי
הרב לאזאר שליט"א. וכידוע, הרב רוז'ה הינו המומחה הגדול בעולם בתחום חסד של
אמת, והינו גם ידיד אמת לקהילתנו, ואף זכיתי לארחו פעמים מספר כשהוזמן
לסייע למען הנפטרים היהודים במוסקבה.
כמה
בירורים קצרים ומהירים עם הרב רוז'ה, והוא פסק מיד: "קבורה יהודית זה הדבר
החשוב ביותר!". ואכן, בשיחת טלפון זמן קצר לאחר מכן עדכן אותי ידידי הרב
משה תמרין, רבה של מלאכווקא, כי האשה הובאה ב"ה לקבורה כדת וכדין.
קטונתי לדעת מה זכתה הנפטרת לכל זה, אולי זכות אבות, או מעשה טוב מיוחד שעשתה. לעולם כנראה לא אדע.
מרת רעיה בת בנימין כ"ץ, נוחי בשלום על משכבך ועמדי לגורלך לקץ הימין בקרוב.
ב. מצוה גוררת מצוה
ומ'מלאכווקא'
ל'פושקינא', שגם היא סמוכה ונראית למוסקבה. וכך סיפר לי שלושם ידידי רב
המקום, השליח הרב ראובן קורבסקי: "יש לנו שכן בגיל העמידה העובר ליד בית
חב"ד שלנו פעמיים בכל יום, אך אף פעם לא אזר אומץ כדי להיכנס. מיכאל שמו,
איש משכיל, מתעניין במדעים ובפסיכולוגיה וגם עושה עסקים ומצליח. כשהכרנו
לראשונה, הוא מצא לנכון להוסיף שהוא 'על הספקטרום', כלומר אוטיסט. וזה
אומר, לדבריו, שהוא גם לא כל כך יודע להביע רגשות כי איננו מודע להם.
לפני
שבוע וחצי יצאנו לחלץ מהשלג רכב של יהודייה שהגיעה לשיעור בבית חב"ד. עובר
אורח שעבר במקום נחלץ לעזרה. 'רבי, צריכים לדחוף מכאן', 'רבי, עדיף שלא
תעמוד שם' הוא אמר ועזר ככל יכולתו, ואכן הרכב חולץ בשלום, ואני ערכתי
היכרות עם האיש. זה היה מיכאל...
החלפנו
טלפונים, וכבר בפגישה הראשונה קבעתי איתו שיעור שבועי בתניא ובקיצור שולחן
ערוך. היום התקיים השיעור הראשון, למדנו את ההקדמה לתניא וקצת הלכות
תפילין. כמובן שמזה נמשך והוא הניח תפילין, וכשסיים ופנה לצאת, הסתובב
לפתע, לקח מפית מהשולחן ומחה דמעה סוררת. "סליחה רבי..... אני.... אני
מרגיש בבית".
ג. עמוד השלישי
זה
יקרה בע"ה במוצאי שבת-קודש זו, בפעם ה-21. ידידי ותומכי "קרן גמילות חסדים
המרכזי במדינות חבר העמים", יתאספו יחד ל"מלוה מלכה השנתי", ערב המוקדש
לנושא הצדקה והחסד ובמרכזו פעילות הגמ"ח 'קרן חי'ה מושקא'.
האירוע
נקבע מדי שנה בתקופת 'שושן פורים קטן', יום היארצייט ה-25 של הילדה היקרה
חי' מושקא ע"ה לאזאר, בתו הבכורה של יבחלט"א מורנו הרב הראשי שליט"א,
שעל-שמה ולזכרה נוסד הארגון, אשר מאז הקמתו התפתח והתרחב עם מגוון מסלולי
עזרה וסיוע, והכל בהכוונתו והדרכתו הצמודה של הרב שליט"א, מתוך תחושת
שליחות לעזור לכל פונה ונזקק, וב"ה זוכה הגמ"ח לסייע למאות ואלפים.
בערב
זה נביע בע"ה תודה לתומכים בשנה שחלפה, שבזכותם התאפשר הגדלת הסיוע, ובכל
שנה מחדש הקב"ה מעניק לי רעיון חדש למתנות הוקרה מקוריים, עם טעם יהודי,
כדי להביע את ההערכה לתומכים. השנה יהיו אלו נרתיקים מפוארים עם אבני
סברובסקי יקרות, יחד עם טלית מיוחדת לכבוד שבת קודש. הנרתיקים נרקמו ונתפרו
באוקראינה, ואמש הם הגיעו אלינו מוכנים לקראת האירוע, המסמל את העמוד
השלישי עליו עומד העולם - עמוד גמילות חסדים.
ולתמונת השבוע שלי: "והחי ייתן אל לבו"
השבוע
חל היארצייט הרביעי של חמותי היקרה ע"ה. לצערי, לא התאפשר לנו לטוס לארה"ק
כדי לשהות עם המשפחה ולעלות לקברה, אך כן זכינו לעשות משהו מועיל לעילוי
נשמתה: לשמח ולהאכיל יהודים!
וכמו רבים
שבשנה האחרונה גילו את המקום והאפשרות המוצלחת, גם אנחנו הבאנו מזון,
שתייה, וודקה וויסקי למתפללי בית הכנסת 'תפילה למשה' שבמרכז החסד היהודי.
לאחר מנחה התיישב הציבור, בהנחייתו של המנהל האדמיניסטרטיבי הר' נפתלי
קויפמן, בירכו, אכלו ושתו לע"נ מרת אהובה ליבא ב"ר משה שמעון ע"ה.
המנוחה
היתה חלק חשוב מאוד מחיינו, היא גם ביקרה כמה פעמים במוסקבה ותמיד שמחה
לשמוע ולראות את הפעילות במרכז החסד, ואני בטוח שבמקומה בגן-עדן היא זכתה
לעליית נשמה בזכות הציבור, וגם ענתה אמן על הברכות.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.