רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 1 בפברואר 2022

זעקת הקוזק הנגזל

 

מאת: חרדי בעולמו

 

קמה כאן זעקה כיצד בעלז מעיזים לבקש ישירות מהפריץ את אשר הוא כבר העביר להם דרך אחרים, והללו שומרים לעצמם. איני דן כאן בסמכותו של הבעלזר לקבל החלטות בלי שנסכים איתו. ייתכן שהשאלה היא הפוכה. האם מותר לרב'ה שליט"א לוותר על זכויות חסידיו רק בגלל שעשקנים השתלטו על ההסכמים עם המדינה?? מדוע בעלז מחויבים לוותר על מה שמגיע להם בדין, רק משום שזה לא מוצא חן בעיני אלו שיושבים על השיבר??

אם ההתאגדות שלנו כחרדים אינה כוללת את כל החרדים המעוניינים בכך, שוב אינה 'התאגדות החרדים', אלא התאגדות סקטוריאלית. הדרך של לאגד את כל החרדים ואז להשתמש בכוח הזה לטובת עצמך בלבד (דרכה של גור) אינה דרך התורה והיהדות ואם לא נמצא אומץ לקום מול גנבי הדעת והכסף הללו, עתידה היהדות החרדית להתפצל לחצרות ולכיתות-כוח. איני בטוח שהדבר לרעה ואני מציין זאת רק כעתיד סביר.

זה שנים שישנם אינטרסנטים צרים שלוקחים את הציבור החרדי כבני ערובה ומשתמשים בו כדי להשיג לעצמם הישגים. הגדילו עשות עת השתלטו על וועדת הרבנים לענייני תקשורת. בעקרון, האינטרס של כל החרדים היה זהה: תנו לנו אפשרות להשתמש בפלאפון, מבלי להיות חשופים לתכנים שאיננו רוצים. על זה התאגדו כולם. באו הגעררס וניצלו את הרצון של האחרים שהמערכה תהיה משותפת, כדי לכפות את שיטתם ההזויה על האחרים (איסור סמסים וכדו'). אח"כ ניצלו את העובדה שהשליטה בידיהם והתחילו לעשוק את הציבור בסכומים גבוהים (עשרות מיליונים בכל שנה). הם גם חסמו את מי שמתחרה בהם (בעסקים ובדברי שמים) וכל הממסד החרדי לזרועותיו, מקצה ועד קצה, עמדו מהצד ומילאו פיהם מים. אין בגידה גדולה מזו של שליח במשלחו! רק עכשיו, כשמעשי הגזל והעושק הביאו את שר התקשורת לשקול להוציא את המונופול מתחת ידי הגזלנים, הפציע מאמר מערכת ביתד נאמן שפתאום התגלה לו שהדברים אינם נעשים על דעת הרבנים בכלל. ועדיין שותקים על העושק הידוע לכל.

איזו חוצפת-משיח צריך בשביל לבוא בטענות לבעלז על שמעיזים לבקש מהפריץ את מה שהוא כבר נתן עבורם והאחרים חומסים! מה ביקשו בעלז בסך הכל? להיות שותפים לחינוך העצמאי. האם לא לומדנו שזו זכותו של כל חרדי? האם לא סיפרו לנו שזה השיגו עבורנו - כלל החרדים - מהשלטונות?? משכך נעשה, מדוע שבעלז לא יפתחו חינוך עצמאי משלהם? בגלל שיש עסקנים שקוראים לעצמם מייצגי היהדות החרדית??

ההאחזות ב'מה שהיה הוא שיהיה', מפספסת את מיקוד המערכה כפי שהיא כיום. אכן, בעבר היו כאן 'ציונים' והם שלטו והובילו לחילון וכתגובה לזה, נקטנו טכניקה של 'התבדלות'. המציאות השתנתה וכיום אין כאן ציונים והמאבקים הם על כוח ושליטה (הרבה באדיבות קוצר דעתם של הזרועות הפויליטיות והמועצגתיות). אין עיסוק מפלגתי בצורכי הציבור (כל היוזמות החיוביות, נעשות ע"י אנשים פרטיים. לא 'ערכים', לא 'יד אליעזר', לא 'עזר מציון', לא 'אפרת' ולא שום דבר משמעותי ניזום או הובל ע"י המתיימרים לשמותיהם). מבחינת הממסד החרדי, אלפי הנערים שאינם מוצאים את מקומם במיטת הסדום של מוסדות החינוך שלנו, הינם 'בעיה שלהם' ואין הממסד רואה צורך או חובה לתת להם מענה הולם. ימותו אלף נערים ואל נעשה משהו שלא נעשה לאחרונה. הזרועות השונות של הממסד בנויות לפי מפתח אינטרסים כיתתיים ואין באמת התאגדות לטובת החרדים בישראל.

נחשוב רגע. מה יהיה כאשר בעוד 50 שנה נהיה כאן רוב של חרדים? עדיין נשמור על 'התבדלות'? כולם יהיו מאוגדים באגדות ישראל?? כיום אגדות ישראל הינו איגוד של אינטרסנטים ששומרים על האינטרסים של עצמם. גם הזרוע המתחזית למנהיגה רוחנית הפכה למחלקה המייצרת תשובות-מוזמנות לשאלות-סלקטיביות. אין סמכות מועצגתית בשום נושא. הם לא הצליחו להתאגד ולחבור יחד לשום דבר. בפעם האחרונה שהתאגדו המכנים עצמם 'גדוילי ישראל' היה זה להקמת וועדת הרבנים לתקשורת - וראו מה מפלצת ילדו אלו.

השימור-בכוח של טכניקת ה'התבדלות' מאבד ממשמעותו ומהאפקטיביות שלו ככל שאנחנו צועדים מ'מיעוט זניח' ל'רוב'. אין טעם לשמר מאבקים כי ככה הנהיגו אז. עובדה עצובה היא שכיום חשוב יותר לעסקונה (על זרועותיה) למדר את בעלז, מאשר לשתף אחים שגם זקוקים (וזכאים) בחלק מהעוגה. תרבות ה'אודער גור אודער גורניטש' משתלטת בכל הכיתות שבמחננו.

איני נביא לידע לאן הדברים הולכים, רק שאיני מצטער על שקורים דברים, משום שככה אי אפשר להמשיך. שמחתי לקרוא כאן שהבעלזר אמיץ ועצמאי הרבה יותר מכפי שידעתי. הוא, והקארלינער, מהווים תקווה גדולה לעתידה של היהדות החרדית. מן הסתם ברובי הדברים לא הייתי מסכים איתם לו היו נועצים בי (מה, שבאופן תמוה, לא קורה), אבל אני שמח להיווכח שיש בקרבנו שניים שעושים שימוש בדעת שחנן אותם הבורא.

אולי בזכותם ניוושע.

 

חרדי בעולמו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.