רגעים של השבוע - פרשת ויקהל-שקלים

 

רגעים של השבוע - פרשת ויקהל-שקלים

תורה מול טנקים / ברומו של עולם / גילוי אלוקות / צדק ומשפט / מי מרפא / מאה שנה לשידוך ההיסטורי

 

 

א. אלו רצים ואלו רצים

'נו, מה אתה אומר על המצב, אה?' אני מתחיל מיד את שיחת הטלפון עם בני שטלפן אמש מהישיבה כאן במוסקבה. 'כן, ממש כך, מעניין מה יקרה בשבת' - הוא עונה. ואני משיב לו ש'עד שבת עוד הרבה דברים יכולים להיות'. 'כן כן, עוד הלילה כבר ננצל את ההזדמנות'... ואני קולט מיד ששנינו מדברים על נושאים שונים. 

אני מתכוון לשוחח איתו על המצב הביטחוני בין רוסיה לאוקראינה, והוא בכלל מדבר על המשפיע הרב שיינגרטען, שהגיע אתמול כאורח לישיבה, ובני וחבריו בהתרגשות לקראת השיעורים וההתוועדויות שיהיו איתו בשבת ובמהלך ימי הביקור הקצר. 

הפגזות, טנקים, פוליטיקה? אין להם מושג במה מדובר. לצדם של עוד עשרות רבות של תלמידים, הם עמלים בלימוד התורה הקדושה. קינאתי בו ובחבריו היקרים המנותקים מהבלי העולם ועוסקים ברומו של עולם. 

אח יקר יש לי בז'יטומיר, גיס יקר בוויניצא, בני דודים וידידים חשובים הפזורים במקומות שונים באזורים אלו, ולבי איתם ועם בני משפחותיהם. 

על-פי קריאתו של הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, נישא תפילות מיוחדות בשבת הקרובה, לשלום ולשלווה בין העמים והמעצמות, ונזכה לקיום הייעוד 'וכיתתו חרבותם לאיתים וחנינותיהם למזמרות'. 

 

ב. וידע כל פעול כי אתה פעלתו

"באתי לבית המשפט מוכנה עם תיק, ובו כל מה שצריכים לקחת כשנכנסים למאסר. כל עורכי הדין איתם דיברתי, אמרו לי פה אחד, כי אין לי כל סיכוי והשופטים בוודאי ירשיעו אותי. אני יושבת במסדרון משעות הבוקר, והשעות חולפות בזו אחר זו ללא התקדמות, משום מה הבנתי, שהסיבה לכך היא, שמחכים לרכב המיועד לקחת את האסירים לאחר גזר הדין הישר לכלא. רק בשעה מאוחרת של אחה"צ נקראתי פנימה לאולם המשפט, השופטת מתיישבת, ואני לבדי מול סוללה של תובעים נגדי"...

זהו סיפורה של אישה צעירה לא יהודייה, באחת מערי רוסיה, שלפי דבריה נקלעה שלא באשמתה לתסבוכת משפטית מורכבת, שתביאה הישר למאסר חינם של כמה שנים, בלי התחשבות בבעלה, בנה ומשפחתה. ביום מן הימים לפני מספר חודשים, היא גילתה שיש מנהיג לבריאה, יש בורא שאמר והיה העולם. וזאת בעקבות חשיפתה לראשונה בחייה לשיעורי תורה בשפה הרוסית, אותם החלה לבלוע בזה אחר זה, למדה, הפנימה, והחלה להתפלל אליו יתברך שיושיע אותה מצרתה. 

"השופטת מעלעלת בדפים זמן לא רב, ואז היא מסכמת: 'כבר קראתי את הדפים ועברתי על זה שוב, אין כאן מספיק חומר שיפליל את הגברת... את יכולה לחזור לביתך!"  כך היא מסיימת בעיניים דומעות מהתרגשות את סיפור הנס הפרטי שלה, אותו היא שלחה לפני מספר ימים לחברותא היקר שלי הרב זלמן רטנר, במסגרת תפקידו באתר 'ויקרא' לשיעורי תורה ברוסית. 

 

ג. ההרים והגבהות

'מנחם משה' הוא יהודי צעיר וחסון, שטוב לבו ניבטת מעייניו היהודיות. 'פאז'אלוסטא' הוא אומר ומחייך אליי, תוך כדי שהוא מכבדני לשבת לצדו בג'יפ האישי שלו. לא חלפו מספר דקות מאז יצאנו, והדרך מתחילה להתפתל כלפי מעלה. פרברי העיר מאוכלסים מזה דורות בקבוצות אתניות שונות, המסודרות לפי אזורים, ורובן משתייכות לדת המוסלמית. ידידי החדש היושב לצדי מספר, כי השכנות היהודית לצדם הייתה רגועה במשך שנים רבות, ולא מעט יהודים מצאו אצלם מסתור בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר השאר נטבחו על קידוש השם על-ידי הנאצים ימ"ש שכבשו את המקום. 

'מניין לך כל זה?' אני שואל אותו בהתפעלות בשומעי את כל מה שהוא מספר תוך כדי נהיגה זהירה, אך בטוחה, בשבילים הצרים בין ההרים והתהומות; והוא מספר על שנולד כאן בעיר למשפחה יהודית שורשית, ללא שום ידע על יהדותו, עד אותו יום בו נפגש עם ר' עקיבא חודינטוב. מאז הספיק לעבור ברית מילה, לקבל את שמו היהודי, ואת קשריו עם אנשי המקום הוא מנצל לטובת הקהילה היהודית שהתחדשה כאן בעיר 'קיסלובודסק', והוא אף מתייצב לתפילות בבית הכנסת ומשתתף בסעודות השבת והחג.

'הגענו', הוא אומר כשהגענו על רכס הר מדהים ביופיו. האוויר צלול כיין ומול הנוף הנשקף המילים נעתקות. 

ממולנו הר ה'אלברוס' המכוסה כמובן בשלג, הר זה הוא הגבוה ביותר באירופה, שפסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 5,642 מטר!

עוד לא עיכלתי את המראות הנפלאים ואנו כבר שוב ברכב, והפעם נסיעה לעמק. עשרים דקות חלפו והגענו למטה, מקום מטופל ונקי, ומנחם משה מצביע על המים הנובעים בתחתית ההר, מכל פינה מים בטעם שונה. קצת יותר מוגז, או חמצמץ, וכל אחד מהם מתאימים לעניינים שונים ברפואה. אנו ממהרים, ערב שבת היום. שלפתי כוס, בירכתי ברכת 'שהכל נהיה בדברו', טעמתי מאלו וגם אלו - טעימה של מי המרפא הנפלאים של הקב"ה. 

 

ולתמונת השבוע שלי: תורה מחזרת על האכסניה

כל-כך הרבה שמעתי על המקום, ופעמים רבות רציתי לבקר בו, ורק בשבוע שחלף הגיעה לידיי ההזדמנות ב"ה, ויצאתי לדרך. קצת יותר משעתיים טיסה ממוסקבה והגענו לשדה התעופה 'מינרלנייה-וודי', ארבעים דקות במונית, והנה אנו בפתחו של העיר אליה נכספתי מזה שנים: 'קיסלובודסק', המקדמת אותנו במזג אוויר נפלא, שכמוה שוררת כאן רוב עונות השנה, עד שהיא מוכנה גם כ'עיר השמש', ששמה הטוב כעיר מרפא התפרסם מכבר. 

לנו כחסידים העיר מוכרת כמקום בו החל השידוך של הרבי עם הרבנית, עת הובא הרבי בצעירותו לעיר זו, בכדי להיפגש עם מי שיועד להיות חותנו, ועם בתו שעתידה להקים את איתו את ביתם. 

בדיקה קטנה, ואני מגלה שזה קרה בדיוק לפני מאה שנה!

ידידי היקר ר' עקיבא-אבשלום חודינטוב יליד האזור, שנשא אשה מעיר זו, הגיע לפה לפני מספר שנים, והצליח בתמיכת יהודים יקרים לגאול את שני המבנים של בית הכנסת ההיסטורי של המקום, שבשעתו הוא נבנה מחוץ לחומות העיר והיום המקום הוא ממש במרכז העיר. לצדו של בית הכנסת עומד ביתו של מי שהיה הרב באותה תקופה, וגשר קטן מחבר בין שני המבנים להקלת הדרך לרב. כמה נפלא לראות את הכל מקרוב. ר' עקיבא, המתמסר למקום יומם ולילה, גם מצא את מיקום מקווה הטהרה שהיה במקום, ועל אף הסדקים והשינויים שנעשו על ידי אנשים שהשתכנו במגורי המבנים אלו, עדיין ניכר היופי המרשים, וההבנה כמה השקיעו היהודים באותן שנים כדי לבנות את המקום בשיא הפאר והיופי. 

בכל יום שני וחמישי, וכמובן בשבתות וחגים, מתקיים מניין לתפילת שחרית; בשבתות ישנם שיעורי חסידות והתוועדויות, ובימי חג וחופשה כאשר אורחים רבים מגיעים לאזור, ישנן תפילות רבות ומסודרות. ועליי לציין גם את האוכל הטעים, המוגש במסעדה הקטנה שבקומת הכניסה. תודה לך ר' עקיבא היקר והמסור! 

 

גוט שבת!

שייע