מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
בס"ד, ערש"ק פר' כי תשא אדר א' תשפ"ב.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'
בשבועות האחרונים, כאשר קולות צחצוחי חרבות ותרועות מלחמה בין רוסיה לאוקראינה החלו לצבור תאוצה, החלו גם קולות מחשבי קיצין להישמע ולהתרבות.
זה קורה מידי פעם, כאשר מעצמות עולמיות מתחככות זו בזו והמתח גובר, גם חישובי פעמי משיח מתחילים להתגבר.
אין בזה משהו רע, כל עוד זה עומד בפרופורציות סבירות והחישובים נאמרים בהסתייגות כלשהיא, ובסוף הדרשה מוסיפים: 'ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא'.
בעיר העתיקה של איסטנבול שבתורכיה לפני מספר דורות, (לפני שהציונים התחילו להתגרות בבני ישמעאל) היו יחסי שכנות מצויינים בין יהודים וערבים, שמעתי מזקן אחד כי הם היו משאירים את הילדים בייביסיטר אצל השכנה הערבית ללא שום חשש.
מסופר על יהודי שפנה אל שכנו הערבי שהיה ביניהם קשרי מסחר וביקש ממנו הלואה של 10,000 לירות לתקופה של שלושה חודשים, הערבי הלווה לו ועשו ביניהם שטר תקף כדת וכדין.
למחרת סיפר הערבי את דבר ההלואה לקאדי (איש דת) שלו, אמר לו הקאדי: אתה בצרות, היהודים מחכים למשיח, שיכול להפתיע אוטוטו והיהודי יברח לפלשתינה וחאלס, הלך הכסף.
הערבי נלחץ, אץ רץ לביתו של היהודי והפתיע אותו בשאלה: מתי המשיח שלכם אמור לבוא? היהודי לא הבין מה פשר השאלה פתאום ולאן הערבי חותר, אך הוא זרם איתו וענה: 'אוטוטו, אנחנו מחכים לו ממש כל יום'.
הערבי נשך שפתיים והבין שהוא בצרות וביקש מהיהודי: יא אחי, אני רוצה לשנות את השטר בינינו, במקום שלושה חודשים, בוא נשנה את התאריך ונכתוב 'ביום בוא משיח שלכם, אתה חייב להחזיר לי את הכסף מיד'.
היהודי נענה בג'נטלמניות: בחפץ לב, אם אתה מבקש? הרי לא אחזיר רעה תחת טובה, נטל את השטר ושינה את התאריך כמבוקשו.
עוברים שלושה חודשים והערבי נוקש בדלתו של היהודי עם השטר בידו, לברר אם משיח הגיע? אך מה לעשות? משיח טרם הגיע, הערבי מתחיל לחשוב אולי הקאדי והיהודי עשו יד אחת ועבדו עליו, ומחליט לברר את הענין.
יוצא הערבי לרחוב, עוצר את היהודי הראשון ושואל: תגיד לי בבקשה: מתי משיח שלכם מגיע? והיהודי כמובן עונה לו כמו שכל יהודי מאמין, 'קרוב מאוד, כל הסימנים מוכיחים שקרוב היום, יכול להיות מחר, ממש אוטוטו'.
את הסוף אתם מבינים לבד, הערבי אכל אותה.
אמרו בעלי המוסר: אם אנחנו היהודים היינו מחכים למשיח כמו שאותו ערבי מחכה למשיח, הוא מזמן היה מגיע.
וכה כתב הרב המופלא רבי אברהם בעל 'אבן עזרא':
'אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא'?שאלה:
תשובה: 'דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד'!
מה מיוחד וגאוני בשאלה ותשובה זו?
היא נקראת דו כיוונית, אותה שאלה תיקרא גם אם תקרא מהאות האחרונה ברוורס, (כשהאות ה' האמצעית משמשת לשני הצדדים).
ואותו דבר התשובה, נקראת מתחילה לסוף ומהסוף להתחלה.
(כולל אותיות סיום ך-ם שלא משתנים, מדהים).
ואיפה זה קשור לפרשתנו?
'ונתנו' נקראת משני הצדדים, ללמדנו, שכשנותנים מקבלים בחזרה.
אבל יש לזכור שיש עוד מילה כזאת בתורה: 'והכהו' ללמדך, שמי שמכה, שלא יתפלא כשיחטוף בחזרה...
נ.ב. הפרשה הגדולה בתורה 'נשא' (שיש בה ברכת כהנים) היא בת 176 פסוקים, הפרק המיוחד קי"ט בתהילים יש בה 176 פסוקים, המסכת הגדולה בש"ס ב"ב יש בה 176 דפים, מה מיוחד במספר הספיציפי 176 שגרם לה להיות המס' המיוחד הזה שמסמל עוצמה?
בתוככי הגליון, תגלו את התשובות, עם כמה תוספות נפלאות. שוה לעיין.
בברכת שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.